טבור

לִפְנֵי זֶה גּוּפִילִפְנֵי זֶה שְׁקִיעָהלִפְנֵי זֶה עַפְעַפַּיִם כְּבֵדִיםלִפְנֵי זֶה בְּשֶׁקֶט דִּבְּרוּלִפְנֵי זֶה הָיִיתִי שׁוֹמַעַתלִפְנֵי זֶה קוֹלוֹת נְשִׁיפָה שָׁאַפְתִּי:הַלְוַאי וְאֶמְצָא רָצוֹן לְהִתְעוֹרֵר בְּתוֹךְ אוֹר חַםבְּתוֹךְעוֹרִי הוא מסע פנימה על קו התפר בין גוף לנפש, בין היות והיעדר, בין לידה ומחלה. בשפה מינימליסטית וגופנית גם יחד, המשוררת נעה בין פרידה מעבר, מאם, ממולדת, משפה ומגופה שלה.