אגב אכילת אגס

אַתְּ לֹא הַמּוֹנָה לִיזָהעִם הַמַּבָּט הַנָּחוּשׁ הַהוּא.אוֹ וֶנוּס נִשֵּׂאת עַל פְּנֵי קֶצֶףגַּלִּים עַל חֲצִי צֶדֶף וָרֹד.אוֹ פִּילֶגֶשׁ מִשֶּׁל דֶּלָקְרוּאָה,צְעִיפִים לוֹחֲכִים אֶת מַעֲרֻמַּיִ.אַתְּ יוֹתֵר כְּמוֹ אוֹר הַשֶּׁמֶשׁשֶׁל אֶדוּאַרְד הוֹפֶּר,בִּמְיֻחָד כְּשֶׁהוּא מִתְלַכְסֵןאֶל הַצַּד הַמִּזְרָחִישֶׁל בֵּית קוֹרוֹת לָבָןבִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּמוֹת,לְלֹא דְּמוּת נִצֶּבֶתבַּחַלּוֹן בְּחָלוּק סָגֹל,רַק אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ,הָעַמּוּדִים שֶׁל הַמִּרְפֶּסֶת הַקִּדְמִית,וְהַצְּלָלִים הָאֲרֻכִּיםשֶׁהֵם מְטִילִים מַטָּהעַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק כֵּהֶה, מֹתֶק.  (נו' 1941) הוא אחד המשוררים המובילים והאהודים בשירה האמריקאית בת זמננו. ספריו הם רבי מכר והקראות השירה שלו מבוקשות מאד ואף מצויות בהקלטות ובמרשתת. בשנים 2003-2001 נבחר קולינס פעמיים להיות ה־Poet Laureate  (המשורר הנבחר) של ארצות הברית. הוא קיבל את התואר הנכבד גם ממדינת ניו יורק בשנים  2006-2004.קולינס הוא פרופסור בחוג לאנגלית באוניברסיטה של העיר ניו יורק. כתיבתו על הדברים היום־יומיים סביבנו היא עשירה בהומור ופשוטה לכאורה, אך למעשה מורכבת, ועשירה בסמלים וברבדים.