המסעדה

לגיבור הספר יש ג'וב לא שגרתי – הוא מספר סיפורים במסעדה. מה?! אוקי, אני אנסה להסביר. הדבר הכי קרוב לזה שאפשר לחשוב עליו במציאות הוא צלם אירועים. מישהו שעובר מחתונה לבר מצווה ומתעד רגעים קטנים שאמורים להיות רגעי אושר. אבל הגיבור שלי לא מצלם, אלא כותב טקסטים. סיפורים קצרים, לפעמים קצרצרים, על האנשים שהוא פוגש.ובנוסף הוא לא הולך לשום מקום. הוא עובד במסעדה שנמצאת בעיירה שכוחת אל ואנשים מגיעים אל המסעדה הזו בעיקר כדי שהוא יכתוב עליהם. הבוס של הגיבור, האיש שמנהל את המסעדה, משוכנע שאנשים מגיעים אל המסעדה בעיקר כדי לאכול ושהסיפורים הם לא יותר מאשר קינוח, והחיכוך הזה בין שתי הדמויות הוא אחד מצירי העלילה.הגיבור מתבונן באנשים לפרנסתו ואחר כך כותב עליהם. הם יודעים שהוא נמצא שם ורובם, באופן מודע בדרך כלל, מעלים בפניו מופע. מעין תוכנית ריאליטי סביב שולחן במסעדה. כולם מנסים להיות מנומסים, נבונים ורגישים. הגיבור לא קונה את הזיוף הזה. הוא חושב שהעולם מנוכר ונבזי וכולם נראים לו דומים באופן מביך. במקביל הוא מתאר את היחסים שלו עם הוריו, נפגש עם דמות נשית שמשנה את חייו לנצח ובהמשך מגלה סוד משפחתי שמטלטל אותו.נירה רוסו כותבת על "המסעדה" ב"7 ימים" של "ידיעות אחרונות":"מומלץ בכל לב לקרוא את 'המסעדה', ספר האינטרנט החדש והמרתק של הסופר עידן רבי... יש כאן קול אחר ומובהק. יש שפה פשוטה, שהשימוש בה וירטואוזי".הוא מחבר הספרים "שישים מיליגרם פרוזאק" (זמורה-ביתן) ו"אלוהים על הכרית" (ידיעות ספרים)