המבט השני: נוסעים וברבארים בספרות : מסה

"אני כותב על אודות איש ומבקש להתחקות אחר הלך מחשבתו... אני מביט בו כשהוא מטפס במעלה ההר בחבל ארץ לא נודעת. זהו נוסע. ייתכן שנטש מולדת שהתנכרה לו, אפשר שמאס באפרוריות חייו, או אולי קץ פשוט בשיעמום שאפף אותו. אין זה משנה באיזו תקופה אני פוגש בו – הנוסע שלי הוא בן כל זמן."לפנינו אוסף מסות מרתק ורחב יריעה. הנוסע אותו מלווה אינו דמות אחת, אך קיים קו מנחה העובר כחוט השני בין כל שניםֿעשר הנוסעים: תשוקה להכיר את ה"אחר", הברבארי, השונה. לגיבורי המסעות תכונות משותפות נוספות: כולם אנשי ספר מלומדים המעלים על הכתב, בכישרון רב, את רשמיהם; הם אינם חוששים מתגובת סביבתם לאהדתם כלפי מושאי כתיבתם, חסרי התרבות לכאורה; ומרביתם הם אנשי מעלה: "אני מדבר על אודות איש חזק שאֶאֱצֹל עליו ביטחון עצמי ואמונות מוצקות. הביטחון הזה נאצל עליו משום שאין הוא חושש מפני בני העם הנגלֶה לו. אין לו ספק ביכולתו להכניעם אם רק יעלה מלפניו הרצון," כדברי סובלן.הסופר ודמויותיו נוטלים לעצמם חירות בהגדרת הברבארים: הם יכולים להיות אינדיאנים אוכלי אדם בעולם החדש – אותם בוחן מונטֵן מקרוב; הנוצרים המשונים ועריהם בעיניו של אִבְּן גֻ'בַּיְּר, מוסלמי אדוק הנמצא בדרכו למילוי מצוות החאג' במכה; או הדָרָרִים, שוכני החולות של אראקיס, היא חולית, הזוכים לביקורו של בנו של הברון, פּוֹל, שהופך למנהיגם, וכל זאת בספרו של פרנק הרברט.ספרו של סובלן, מרתק ומאלף, מוביל אותנו דרך יותר מאלפיים וחמשֿמאות שנות מסע והכרת ה"אחר", שתמיד יֵראה שונה ומוזר, ברבארי בעיני "אנשי התרבות", אך לעולם יזכה להתייחסות אוהדת מן הנוסע הבלתי נלאה שלנו.