בר העיירה

“אני‭ ‬אוהבת‭ ‬את‭ ‬בר‭-‬העיירה‭,‬שמח‭ ‬שם‭ ‬תמיד‭ ‬כל‭ ‬הזמן‭,‬זהו‭ ‬מקום‭ ‬אקזוטי‭, ‬ממש‭ ‬מלבב‭,‬ג’ולי‭ ‬ג’ולייטה‭ ‬עושה‭ ‬שם‭ ‬שמח‭...‬חמישה‭ ‬חברים‭ ‬בני‭ ‬אותה‭ ‬עיירה‭ ‬נפגשים‭ ‬בבר‭-‬העיירה‭ ‬מדי‭ ‬ערב. משקיף‭ ‬עליהם‭ ‬ומשתתף‭ ‬פעיל‭ ‬ג’ק‭ ‬רונלדסון‭ ‬האגדי‭ ‬בעל‭ ‬הבר, ‬ולצדו‭ ‬ג’ולי‭-‬גולייטה‭ ‬הנועזת, המלצרית‭ ‬הכי‭  ‬סקסית‭ ‬והכי‭ ‬זורמת‭ ‬באזור. ‬היא‭ ‬גם‭ ‬זו‭ ‬שדואגת‭ ‬למשקאות‭, ‬שיזרמו‭ ‬כמו‭ ‬מים, ‬ולאווירה‭ ‬שתעיף‭ ‬את‭ ‬הלקוחות‭ ‬לשמים‭.‬וכך‭, ‬בין‭ ‬נשנוש‭ ‬לנגיסה‭, ‬בין‭ ‬הנאה‭ ‬למחמאה, בין‭ ‬כעס‭ ‬ואפילו‭ ‬תגרה‭, ‬בני‭ ‬החבורה‭ ‬המלוכדת‭ ‬משוחחים‭ ‬על‭ ‬החיים‭ ‬ועל‭ ‬המצב‭ ‬בעולם‭, ‬פה‭ ‬ושם‭, ‬ומחליפים‭ ‬חוויות‭ ‬ותובנות‭ ‬בינם‭ ‬לבין‭ ‬עצמם. ‬סיפורי‭ ‬אהבה, ‬מעשי‭ ‬תשוקה, ‬יוקר‭ ‬המחייה‭, ‬מחירי‭ ‬הנדל”ן‭ ‬הנוסקים‭, ‬עניים‭ ‬ועשירים‭ ‬‮–‬‭ ‬כל‭ ‬אלה‭ ‬ועוד‭ ‬מוגשים‭ ‬לקורא‭ ‬הרעב‭ ‬לצד‭ ‬צלחות‭ ‬עמוסות‭ ‬אוכל‭ ‬ברים‭ ‬מנחם‭ ‬וכוסות‭ ‬בירה‭ ‬וויסקי‭ ‬לשטוף‭ ‬אִתן‭ ‬את‭ ‬הגרון‭.‬אז‭ ‬נכון‭ ‬שלעתים‭ ‬החיים‭ ‬קשים‭ ‬ולא‭-‬פשוטים, ולמרות‭ ‬הרגעים‭ ‬המרירים‭ ‬והקשים‭ ‬‮–‬‭ ‬כולם‭ ‬יודעים‭ ‬היטב‭ ‬להעריך‭ ‬את‭ ‬הנאות‭ ‬החיים, לשתות‭ ‬ולחגוג‭ ‬עד‭ ‬כלות‭ ‬החושים‭.‬