הילדים מסמטת וילסדן

"האחזי במוסיקה שלך. היא תהיה חברתך הטובה ביותר" כך תמיד אמרה הפסנתרנית ליזה יורה לבתה מונה בזמן שיעורי הפסנתר שהעבירה לה. ליזה ניצלה את שעות הקירבה כדי לספר למונה על שנות ילדותה בזמן מלחמת העולם השניה, כפסנתרנית, ילדת פלא יהודיה בוינה של 1938. ליזה ממשיכה לנגן גם כשהמורה האוסטרי אומר לה שלא יוכל עוד ללמד יהודים. המוסיקה נשארת איתה גם כשהיא נשלחת ללונדון במסגרת ה"קינדרטרנספורט" – רכבות ששלחו ילדים למקום בטוח בזמן שבעריהם התעללו בריונים נאצים במשפחות יהודיות. ליזה מנגנת בהתרסה גם בזמן ההפצצות על לונדון, כשהבניינים סביבה נפגעים וקורסים. היא מנגנת במקביל לעבודה הקשה במפעל. ליזה לא מפסיקה לנגן גם כשנדמה שהעולם סביבה מתמוטט בצלילים צורמים של מלחמה והרג. מונה גלבק פורשת את סיפור חייה של אימה, ליזה יורה, בזמנים קשים ואפלים. ילדים בני זמננו ישאבו ממנו השראה לדבקות במטרה ועמידה איתנה מול קשיים ואתגרים. אפשר איפה להבין את הדברים שאמרה תלמידת בית ספר למונה גולבק אחרי קריאת הספר: "אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה לעשות בחיים, אבל הספר הזה עזר לי להחליט איזה אדם אני רוצה להיות."