המסכת הראשונה על הממשל המדיני

מאת ג'ון לוק, אשר מתפרסמת כאן לראשונה בעברית, היא אחד מכתבי הפולמוס המפורסמים ביותר מן המאה ה-17. ספר זה מציג את התשתית האידיאולוגית לרעיונותיו המדיניים שקיבלו ביטוי בחיבורו "המסכת השנייה על הממשל המדיני".מתווכח ג'ון לוק עם רוברט פילמר, אציל אנגלי אשר בספרו "פטריארכיה" הצדיק את המשטר האבסולוטי על סמך הענקת השלטון לאדם הראשון בספר בראשית. על פי פילמר, כל המלכים בעולם אינם אלא יורשי אדם הראשון, ומכיוון שאלוהים העניק לאדם הראשון שלטון מוחלט על צאצאיו, כך גם לכל מלך יש סמכות שלטונית אבסולוטית על נתיניו. "בני האדם אינם חופשיים", סיכם פילמר; "לא תיתכן כל צורת שלטון מלבד מלוכה אבסולוטית; לא קיים משטר כמו דמוקרטיה". מול תפיסתו של פילמר מציב לוק עמדה הפוכה. לטענתו, התנ"ך דווקא מלמד אותנו כי לאדם הראשון מעולם לא ניתנו סמכויות שלטון כלשהן, וכי ראוי שהשלטון יתקיים בהסכמת הנשלטים. באופן הזה מהווה הצהרה בהירה בדבר מגבלות הכוח השלטוני ובדבר הזכות של כל אדם לשפוט את מעשיו של השליט. ברקע הפולמוס בין לוק לבין פילמר נמצאת השאלה האם התנ"ך ראוי בכלל לשמש בסיס להצדקת תביעות פוליטיות. שאלה זו, אשר הנה כה רלוונטית במדינת ישראל המודרנית, מקבלת פרשנות מקורית מאת לוק אשר מראה כי דווקא הטקסט התנ"כי מוכיח את חוסר הנחיצות שלו עצמו כתשתית לכינון ממשל מדיני ראוי או כהצדקה למעשי השליט. לוק רואה באדם יצור אוטונומי, שמונחה על ידי "הקול האלוהי" של תבונתו. לפיכך האדם מסוגל לשלוט בעצמו ואינו זקוק להצדקת האל. טיעוניו של לוק בנושא זה הם נדבך חשוב בתהליך החילון של ההיסטוריה האנושית והעתקתה מן התחום הדתי של מעשי האל אל התחום החילוני של פעולות האדם. ספרו של מוגש בתרגום מוער, מלווה במבוא היסטורי מאת אשר ממקם את יצירתו של לוק בהקשר ההיסטורי של הפולמוס הפוליטי באנגליה בשלהי המאה ה-17.