הם שבו ללכת

"הם עוד יבואו על הקברים שלנו לבקש סליחה ומחילה", אמר חוּנֶה משסיים לשלח את הפלח לעולם שכולו עיכול."מי יבוא?", שאלה סבתא פֶּערְל בשמה ובשם בעלה. "כולם", השיב חוּנֶה."אם אתה רוצה שנבין, כדאי שתסביר", הציע טוֹבְיֶה בשם עצמו ובשם אשתו."עוד עשרים-שלושים שנה. אחרי שהרבה הרבה זמן כבר לא נהיה פה, יבינו הדורות הבאים כמה הם צריכים להודות לנו. הם יאכלו את הלב למה הם לא כיבדו אותנו וידפקו את הראש שלהם במצבות שלנו מרוב בושה כלפינו. הם פתאום יבינו כמה עבדנו בפרך כדי לבנות את העולם מחדש, להקים משפחות כאילו שהמשפחות שלנו לא שרופות כבר ממזמן, לחיות חיים כאילו נורמלים מעל הדם שהרטיב לנו את הכריות בכל לילה מחדש, לשמר את המורשת כאילו אנחנו לא חתוכים לאלף חתיכות. לקום בבוקר כאילו כלום לא קרה, לדבר רגיל, לאכול כמו בנאדם, להתפלל, לרקוד, לשמוח, לנשום. הם עוד יבינו כמה זה היה לא נורמלי להיות נורמלי". שלושתם שתקו.חוּנֶה המשיך: "בתור ארוך-ארוך הם יעמדו אצל הקברים שלנו לבקש סליחה. כולם. אלפים. רבבות. מיליונים יבואו. מיליונים אני אומר לכם. הם יבקשו מאיתנו סליחה. יבוא יום והם יבינו. רק אחרי שלא נהיה כאן הם יבינו. על הקברים שלנו הם יבואו. יבכו על המצבות, הם יבכו. מיליונים יבואו לקברים שלנו", הבטיח חוּנֶה בשם המיליונים."על הקברים של מי הם יבואו?", שאל טוֹבְיֶה."שלי. שלך. של כולנו. של כל מי שהיה בנאצים יימח שמם, וניצול, והרכיב את אבריו וגידיו מחדש כמו שזה לגו פשוט. כאילו מחדש. ובנה משפחה ונשאר יהודי והקים דור. מכל אחד כזה כולם יבואו לבקש סליחה. כולם. יהיה תור גדול בבית הקברות שלנו", כפל חוּנֶה את הבטחתו, אישוניו נעלמים שוב תחת שלוליות. טוֹבְיֶה הבחין כי אצבעות יד ימינו של אחיו חוּנֶה רועדות, מטיילות על שרוול זרועו השמאלית ומלטפות מבלי משים את המקום שבו מקועקעות הספרות הכחלחלות. מעבר לשולחן הגדול קלט חוּנֶה בהרף עין את מבט אחיו, הביט אחריו לעבר זרועותיו של עצמו, נחרד ממעשי אצבעותיו של עצמו והסירן."תאכלו, תאכלו עוד פירות", הציעה סבתא פֶּערְל לבעלה ואחיו הסוערים מעל נחשולי הזיכרונות כקליפות חלולות וטרופות, מנסָה להשיב אותם מבתי הקברות העתידיים וצפיפות התורים אל הסלון השקט., ספרו השביעי של הסופר מֹשה גוטמן (בעל תואר ראשון ושני [בהצטיינות] במשפטים), והספר השלישי בסדרת 'מעבדי העשתונות', מגיש לקוראים סיפורים העוסקים בעולמם של ניצולי שואה שהשתקמו, בנו משפחות והקימו דורות. אבל לא רק בעולמם. כהרגלו נוגע מֹשה גוטמן בשלל סוגיות מעניינות ומרתקות. ב מוצעים שישה סיפורי עומק מטלטלים, סוחפים ומפתיעים, מעוררי-מחשבה ומעבדי-עשתונות. את הם שׁבוּ ללכת תרצו לראות על מדף הספרים שלכם, כי את הגיבורים שלו תרצו להכיר.קריאה נעימה, בס"ד!