האזינו מבראשית

לפנינו מתנה מן המובחר, פרי עטו ואהבתו של ראובן מרקו, איש מעשה ורוח, חומר וחזון, איש קהילה ותנועה, ציוני נלהב ורפורמי מסור. בדרשות המקובצות לפנינו, מגלה מרקו גישה מפוקחת של נביא שבתוך עמו הוא יושב, ומתייחס לתפקיד של התנועה הרפורמית במדינת ישראל והצורך להתנחל בלבבות האנשים. דבריו של מרקו נאמרים בשפה רכה אך אין לטעות בנחישות חזונו ובבהירותו. כמי שפעל ופועל בתנועה הרפורמית כל ימיו, מרקו מציב את תפקידה של תנועתו ביצירת מרקם חיים בריא במדינת ישראל, תוך דרישה לשוויון דתי ואמוני וחיים של צדק, קריאה לעבודה קשה ודחיית סיפוקים על מנת למצות את החלב ודבש. בדרשותיו הוא אינו מסתפק בדיבור תיאורטי אלא דואג לפרוט את חזונו לסדרה של מעשים החפים מכל פופוליזם והמשקפים ראייה נכוחה ובריאה. ★חשוב בעידן שלנו לזכור שהתורה, שערי האמונה והפרשנות לא נמסרו באופן בלעדי לעדת הרבנים, זו התובעת לרוב בעלות עליהם. גדולי היהדות, רבים מאלה שנגעו בקדושה והביאו את היהדות אל פסגות לא התהדרו בתארי רבנות וגאונות שמחולקים בקלילות מפחידה בימנו. הם לא ביקשו להיות צדיק או מרן, חכם או אדמו"ר, הם באו מן החיים, מן הרחוב היהודי ומכל שכבות האוכלוסייה. הם ידעו לפרוץ פתחים בחומה הנוקשה של הממסד, כאלה היו הלל הזקן ורבי עקיבא ועוד רבים אחרים. התנועה הרפורמית היא ממשיכת דרכם של פורצי החומות, של המעלים בקדושה, של המחפשים יהדות חיה מתוך מציאות חיים מורכבת של הדור. אך טבעי שאחד מבכירי חבריה שאינו רב, אלא איש הנטוע בהוויה הישראלית יעלה מחשבות ופרשנות. ספרו של ראובן מרקו מציע מבט עשיר ואמיץ על האתגר של חיים יהודיים במדינת ישראל הכולל שלל אתגרים גדול בבואנו לחדש את הקשר שנותק בין יהדות למדינה. ★מראשית דרכה הציבה היהדות המודרנית את המקרא כעמוד התווך של התרבות היהודית. מלכתחילה הייתה זו אמירה מהפכנית ומתריסה אל מול התפיסה המסורתית, שהציבה במרכזה את ‘התורה שבעל פה' והשתיתה עצמה על התלמוד ועל ספרות ההלכה. אל מול הקביעה ש'חכם עדיף מנביא', הציבו במרכז זרמי היהדות המודרנית - הציונות, הרפורמה, ההשכלה, הספרות העברית החדשה - דווקא את ‘חזונם של נביאי ישראל'. ספרו של ראובן מרקו מעניק למסורת מתחדשת זו נדבך חדש, מאתגר ומרתק. בראש ובראשונה הוא קורא נאמן ורגיש, הניגש ביראת קודש אל הטקסט המכונן את חיינו. מעבר לכך, הוא מביא אל קריאתו זו את מיומנותו המעמיקה כאיש כלכלה וחברה, כמי שחש בדייקנות בהולם-הלב של הדינמיקה המנהיגותית, של הובלת החברה. אך יותר מכול הוא מתייצב בדרשות אלה כאיש ציבור המנהיג ביד בוטחת ואוהבת, המופקד על שלום החברה הישראלית והעם היהודי. קריאת הדרשות שבספר זה מציעה לא אחת זוויות ראייה מפתיעות ורעננות על הפרשה, והתבוננות כנה ונוקבת במציאות היהודית והישראלית בת זמננו. יותר מכל היא מלמדת ומעידה, מה גדול כוחה של תורה לפעול בקרבנו, לחדש את חיינו, לקדש את הזמן, להפרות את עמידתנו נוכח אלוהים ועם אחיותינו ואחינו בני האדם.