העולם בצהוב

עיתון "הצבי" הוקם בירושלים ב1884 ע"י אליעזר בן־יהודה והתקיים במשך 30 שנה. הוא שייך לקטגוריה המכונה "עיתונות המון" או "עיתונות פופולרית" ובפי מתנגדיה היא כונתה בשם "עיתונות צהובה" או "סנסציונית" מכיוון שלטענתם התכנים שלה נועדו לבדר, לרגש ולהתסיס את הקוראים ולא לספק להם מידע אמין. בן־יהודה (1858-1922) הושפע מעיתונות דומה שהופיעה במערב אירופה ובצפון אמריקה החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ופנתה לציבור קוראים רחב. היא סיפקה לקוראיה באמצעות כותרות ענק וסגנון כתיבה פשוט וסיפורי דרמות וריגושים, דיווחים על מעשי פשע ואסונות וגם סיפורים בהמשכים, פרי עטם של סופרים יידועי שם. עיתונות ההמון חיפשה את הידיעה הבלעדית ("סקופ"), יזמה "מסעי צלב" עיתונאים כנגד דמויות ומוסדות ועשתה כל שלאל ידה לחולל שערוריות ולעורר פולמוסים לוהטים. בן־יהודה החליט להשתמש בסוג זה של עיתונות מסיבות אידיאולוגיות. כוונתו הייתה להפיץ באמצעותה בקרב הקהל הרחב את השפה העברית ולהפכה לשפה חיה ומדוברת, חילונית ומודרנית. בנוסף לכך השתמש בן־יהודה בעיתונו ככלי להפצת אידיאולוגיה ציונית לאומית ותרבות מערבית חילונית.במחקר זה יבחן תהליך התפתחותו של עיתון "הצבי" ותפקידו כשחקן תקשורתי מעצב ומשפיע במרחב התקשורתי – תרבותי – פוליטי הארץ־ישראלי בשלהי העידן העות'מני : הפיכתו משבועון ליומון, תהליך עיצובו כעיתון המון, סידרת מסעי הצלב העיתונאים שניהל, עיצוב הקשר עם קוראיו, השפעתו על יצירת עיתונות המון מתחרה בירושלים ( "החרות", "מוריה") המאבקים שניהל עם מתנגדי עיתונות ההמון ועם עיתונות ההמון המתחרה והשפעתו על יצירת מרחב ציבורי תקשורתי עממי דובר עברית בארץ־ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה.  הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה, החוג להיסטוריה כללית והחוג לתקשורת. פרסם  ספרים ומאמרים בנושא עיתונות פופולרית עברית בתקופה העות'מנית ובתקופת המנדט,  בנושא עיתונות ומו"לות פופולרית בצרפת במאות ה-18-19, ובנושא היסטוריוגרפיה צרפתית במאות 19-20. הספר יצא במקור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב.