ספרות, היסטוריה, היום האחר

בספר זה הובא מבחר ממאמריו של חוקר הספרות היהודי גרמני אריך אוארבך על שאלות גדולות בספרות: הייצוג הפיגורלי (ההיסטורי/תאולוגי) נוסח אבות הכנסייה, שאלת העתיד נוסח ה"קומדיה" לדנטה, ההיסטוריזם נוסח ויקו והרדר, הנאורות נוסח רוסו, המפנה המודרני (הדמוני) נוסח בודלר, הספרות והזיכרון נוסח פרוסט, ובחתימת הספר – שאלת עתידה של "ספרות-עולם". בכוחם של מאמרים אלה, הכתובים ביד אומן ומומחה, להעיד על תזה הומניסטית, שטבועים בה משקעיה של מסורת משיחית, אך יש בה כדי לשמש מפתח לשאלת הספרות החילונית בעת החדשה, ואף להציע "נקודת מוצא" למבחן שיעורה העולמי.אריך אוארבך (1957-1892), נולד והתחנך בברלין, השתלם בלימודי משפטים קודם שפנה ללימודי שפות וספרויות רומאניות. עם עבודותיו המוקדמות נמנה תרגום לגרמנית של ספר "המדע החדש" לוויקו (1924). לאחר פרסום עבודתו "משורר העולם הארצי" (1928) על ה"קומדיה" לדנטה, התמנה אוארבך לפרופסור באוניברסיטת מרבורג. לאחר עליית הנאצים סולק ממשרתו. איסטנבול הייתה לו לעיר מקלט, ובה היה מרצה ורפורמטור בתחום חקר הלשונות והספרויות של המערב. בעיר זו כתב את מאמרו החשוב "פיגורה" (1938), הכלול בקובץ זה, ובמרוצת שנות הארבעים – את ספרו הגדול "מימזיס" (1947). באחרית ימיו היה מרצה באוניברסיטת ייל בארצות הברית. שם חתם את מאמרו על "הפילולוגיה של ספרות-עולם" (1952).