מלאכת החיים

 מוקדש לסופר, למשורר, לעורך, למבקר, למסאי ולעיתונאי פרופ'  לרגל פרישתו מהוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זוהי אסופת מחקרים המציעה לראשונה מבט מקיף ומעמיק על יצירתו הספרותית והעיתונאית מאמצע שנות השישים של המאה הקודמת עד לעשור השני של המאה הזאת. "יושב בתוך השבר", כך הגדיר באר את עגנון. אך דומה כי דברים אלו נכונים גם לבאר עצמו, המגלם ביצירתו את קו השבר במרחב הלא פשוט המשתרע בין יהדות לישראליות – מרחב שהקנון של הספרות העברית היה עיוור אליו כמעט עד סוף המילניום. דומה כי אי אפשר להפריז בחשיבות מכלול יצירתו של באר לספרות העברית ולשיח סביב שאלת החילון. "נוצרה כאן מציאות טרגית," אמר באר בריאיון כבר בשנת 1992, "אם נשמור על אלמנט הקדושה שבשפה [...] יש סכנה איומה שהשפה הזאת תחזיר את החברה החילונית לתוך הטרגדיה ממנה היא ניסתה להימלט. להיות אחוזה בתוך ציפורניו של אלוהים. אם נרוקן את השפה מהאסוציאציות הדתיות וניצור שפה חדשה, חילונית, נקבל אספרנטו, שפה שאין לה שום מֵמד נוסף על מה שהיא. בכל מקרה," סיכם, "התהליך הוא תהליך טרגי." דרך מחקרים אלו עמיתיו וחבריו של  מבקשים להביע הערכה והוקרה למי שבעשורים האחרונים פעל ללא לאות בעולמהּ של הספרות העברית והטביע בה את חותמו – הן בהיכרותו המעמיקה והייחודית עם משלביה השונים של הספרות העברית והן בהכנסתה של דמות חדשה ללב לבהּ של הספרות העברית־הישראלית: הצעיר הדתי המתלבט. לקובץ זה מצורפים רשימה ביבליוגרפית מקיפה של כלל פרסומיו של  שהכיןוריאיון מקיף עמו שערך .