מבוא להשקטה והתבוננות

הוא אחד ממדריכי המדיטציה הקדומים ביותר שנכתבו במזרח אסיה. הוא חובר על ידי הנזיר גְ'ה-יִי (538-597) לפני קרוב לאלף וחמש-מאות שנה, והשפיע רבות על התפתחות הבודהיזם בסין, בקוריאה, וביפן. הטקסט מציג הוראות מעשיות לתרגול ההשקטה (סָמַטְהָה) וההתבוננות (וִיפָּאסָנָה), הנועדו לעורר, בהתאמה, שלווה ותובנה. שני סוגי המדיטציה הללו מופיעים בקונטקסט של דרך בת עשרה שלבים, הנפתחת בתנאים מקדימים ואיזוני תזונה והתנהגות, ומסתיימת בהארה. המתעניינים במדיטציה לכל סוגיה – מהיוגה והמיינדפולנס ועד הוויפאסנה והזן – יוכלו ללמוד רבות מן הטקסט העתיק על הפרקטיקה, התיאוריה, וההיסטוריה של המדיטציה הבודהיסטית.