הממשי וכפילו

האם אנו רואים את מה שאנו רואים? האם אנו מסוגלים לשאת את הממשי כשהוא מופיע מולנו, בפשטותו הערומה? למעשה, אין דבר שברירי יותר מן הכושר האנושי להכיר בממשות, לקבל ללא סייג את צו הממשי. שכן ברגע שהממשי מתגלה כמעיק, במקום להתמודד עימו אנו משלים את עצמנו. אנו משלים את עצמנו ביחס לעתידנו, כאשר העתיד מאיים. אנו משלים את עצמנו ביחס לעולם, כאשר העולם אינו מסביר פנים. ואנו משלים את עצמנו ביחס לעצמנו, כי בסופו של דבר, אנו מי שאנו ותו לא. וכך אנו מייצרים לעצמנו כפילים, אנו מכפילים את הממשי כדי לא לראות את שתמיד ראינו. אך הכפיל לא יתממש, וכשהממשי יתממש, הכפיל יימחק, ואנו, בניגוד לכל היגיון, נופתע.בהשראת הוגים כמו ניטשה, ברגסון ושופנהאואר, ודרך הספרות, הפילוסופיה והאומנות, קלמאן רוסה מציע בהממשי וכפילו: מסה על האשליה הרהור מקורי על היחס שבין הממשי, לכפיל ולאשליה. רוסה מתאר בספרו את הדיאלקטיקה העדינה שבין הממשי והכפיל על כל צדדיה, וחושף שהאשליה העצמית אינה תופעה שולית, אלא במובנים רבים החוק הנסתר של יחסנו הבסיסי לממשות. הממשי וכפילו הוא ספר מפתיע כפי שרק הממשי עשוי להפתיע: הוא מזכיר לנו את שתמיד ידענו, ובסופו של דבר קורא לנו לחזור אל סדר ההווה, אל סדר הממשי, שבו בלבד יכול האני להכיר את עצמו.קלמאן רוסה (2018-1939) הוא פילוסוף בעל יצירה ענפה, ולמעלה מארבעים ספריו מהווים את אחת התרומות המקוריות ביותר למחשבה הצרפתית העכשווית. הממשי וכפילו, שבו ניתן למצוא את עיקרי מחשבתו של רוסה, הוא ספרו הראשון המתורגם לעברית. לתרגום נוספה אחרית דבר מאת אלי שיינפלד.