התבונה המחדשת

האם יש פילוסופיה יהודית? או שמא הפילוסופיה היהודית איננה אלא פילוסופיה מערבית העטופה במעטפת מקורות היהדות? הספר הזה שייך למסורת הטוענת שיש פילוסופיה יהודית. היא מהווה פגישה בין הפילוסופיה ובין מקורות היהדות, כשכל אחד מהענפים תורם למשנהו תרומה ייחודית. אם כן, מהי תרומתם של מקורות היהדות לפילוסופיה? הספר מציע תשובה חדשנית ומהפכנית. מקורות היהדות לא תורמים תוכן מסוים לפילוסופיה, ואפילו לא תבנית יסוד - כפי שחשב הפילוסוף הרמן כהן. מקורות היהדות - לא כתבי הקודש אלא משנת החכמים - תורמים שיטת חשיבה ייחודית, הנבדלת מהשיטה המדעית הנגזרת מהפילוסופיה. שתי השיטות - המדעית והבית מדרשית - משלימות אחת את השנייה ותורמות אחת לשנייה. השיטה הבית מדרשית עוברת הפשטה, ומיושמת בתחומי חשיבה שונים. תחום חדשנות חדש נוצר, בהשראת דברי רבי יהושע - 'אין בית מדרש ללא חידוש'. זאת איננה רק שיטה תיאורטית. המחבר - ד"ר משה מאיר - בוגר ישיבה וד"ר לפילוסופיה יהודית, יצר שיטת חשיבה קבוצתית, שיטת 'אפרכסת', שהיא הפשטה של שיטת החשיבה הבית מדרשית הקדומה. עם השיטה הזאת הוא עובד עם אנשי מדע, ביטחון, רפואה עסקים וחינוך. הספר מציג את שאלת היסוד של הפילוסופיה היהודית, שאלת היחס בין הפילוסופיה ומקורות היהדות, מציג את פתרון הפילוסופים היהודים לדורותיהם עד לשיטתו של הרמן כהן וממשיכי דרכו - פרנץ רוזנצווייג, עמנואל לווינס והרב סולובייצ'יק. לאחר מכן מציע את פתרונו ובונה את שיטתו התיאורטית והיישומית. בכך משתנה תמונת הפילוסופיה היהודית העכשווית והעתידית. המחבר למד תלמוד מסבו אברהם ארזי ומרבו הרב אהרון ליכטנשטיין. הוא כתב עבודת דוקטורט על הפילוסופיה של הרמן כהן, ופנה לכתיבה יוצרת של פילוסופיה הממשיכה את דרכו. בספר הוא מביא לידי ביטוי את שתי אהבותיו - לתורה ולפילוסופיה, ומצליח לגשר ולחבר ביניהן.