שירת גרופית הציפור

לְמַרְגְּלוֹת הָרֵי הָרוֹקִי בְּנִי וַאֲנִי עוֹמְדִים מִשְׁתָּאִים מוּל בֵּית־הַשְּׁכִינָה. מִי הָיְתָה מַאֲמִינָה שֶׁבְּגִילְךָ כְּבָר יָלַדְתִּי אוֹתְךָ. מַעְלָה, מַטָּה, מַטָּה, מַעְלָה עַל הַנַּדְנֵדָה אֵם וּבִתָּהּ. כְּשֶׁאֶהְיֶה גְּדוֹלָה אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת כָּמוֹךְ אֲנִי אוֹמֶרֶת בְּלִבִּי לְבִתִּי. ניצה קַ"ן היא משוררת וסופרת עִבְרִיָּה, כמו גם חוקרת ספרות וקבלה, שפרסמה עד כה שני ספרי שירה: זַמֶּרֶת נְשָׁמָה שְׁחֹרָה (כתר, 1989), וְאִשָּׁה עֻבָּרָה (כרמל, 1992, זוכת פרס אקו"ם לספרות לשנת תשנ"א), ושני רומנים: אַיֶּלֶת אֲהָבִים (הקיבוץ המאוחד, 1995) וסֶקְסוֹפוֹן (בבל, 1998).