בימי תהייה

מה עובר על נפש אדם בעולם המאבד שליטה? איך מחברים בין סכנה לרגיעה, בין ייאוש לתקווה, בין תשוקה להרגל? בספרו החדש, , יוצא למסע שירי בעקבות המציאות הישראלית והאישית כפי שהיא נפרשת בעשורים האחרונים – גועשת, חומקת, בלתי נסבלת ובלתי ניתנת לתיאור., דוקטור למדע המדינה, מרצה וחוקר, מפרסם את ספר שיריו הרביעי, לאחר ספרי שירה קודמים שזכו להערכה, שישה ספרי עיון וממואר אחד. אולם   הוא כנראה ספרו האינטימי והחודר ביותר עד כה. הוא נולד מתוך אובדן אישי – מותו של אח צעיר, לכתו של חבר ילדות קרוב – ומולבש באובדן הציבורי של התקופה: המחאה החברתית והמשפטית, המלחמה, החרדה הקיומית.בשפה רגישה ומדויקת, במילים שנראות פשוטות אך חורכות את הדף, מתאר פלג חוויות ותחושות מורכבות באמצעות דימויים טעונים ונקודות מבט מפתיעות. יש בספרו שירה הנובעת מתוך זיכרון של פרטים קטנים, לעיתים אבסורדיים, ולצידם עמימות רגשית המזמינה את הקורא לפרש, לפענח, להשתקף.הספר כולו נע בין קטבים – פרטי ופוליטי, פנימי וחיצוני, מקומי ואוניברסלי – ובתוך התנועה הזאת נוצרת שפה פיוטית שהיא בו בזמן מחבקת ובועטת.הוא בעל תואר דוקטור במדע המדינה ומומחה בניתוח וניהול סכסוכים ודיאלוג בין תרבותי ובין דתי. מולי פרסם שישה ספרי מחקר והגות, ממואר בשם ״דור הפלקט״, ושלושה ספרי שירה: ״קור אות חיים״, ״התרחשות״ ו״כף רגל במים״. , שזכה במלגת חיפה לשירה, הוא ספר השירה הרביעי שלו.