בהלקח ממני

אברהם בן צבי ויכסלפיש מהעיר אוזורקוב פולין, למד בחדר ובישיבה, התעמק בתורה, תלמוד, פוסקים ותולדות עם-ישראל. את המטען הרוחני העשיר הזה הוא הביא איתו לתנועה הציונית החלוצית. הוא היה אדם בעל נפש תוססת ולא הסתפק בכך.כשהיה כבן עשרים, היה כבר בין ראשי הדוברים של תנועת ארץ ישראל העו־ בדת בעירו. אברהם היה בחור יפה, גבה קומה, חכם ובעל שאר רוח, שהשמיע דבריו למען התנועה, ואפילו מתנגדי התנועה בעיר שהיו מבוגרים ממנו, היטו לו אוזן קשבת וקיבלו את דעתו.ראשי התנועה באזור לודג' ראו באברהם את אחד המנהיגים המוכשרים והוא נתמנה לשמש מזכיר מחוזי במחוז.בפרוץ המלחמה נשאר אברהם באוזורקוב, וראה במו עיניו איך הקהילה היהודית במקום חדלה להתקיים. עם חיסולה של יהדות אוזורקוב, הוא הועבר לגטו לודג' ומשם לאושוויץ ולמחנה קאופרינג בגרמניה. הוא כתב על אוזורקוב, אבל לא זכה לראות את הוצאת ספרו.בתום המלחמה הגיע ארצה, נישא שנית, הקים משפחה, וזכה לראות נכדה.אברהם ויכסלפיש נפטר מהתקף לב ביום 13.1.1970 ."בשלוש 'מנות' קיבלנו אותך, סבא. כל מנה הכילה עוד ועוד פיסות של מי שהיית, של מה שחשבת וחווית. פיסות של חיים מלאים ועשירים, של אדם מיוחד, אוהב ונאהב, חומל ואנושי, כואב ודואב על אובדן אהובים שהלכו טרם זמנם. זוכר ומוקיר את 'הטובים', פגוע וכועס על 'הרעים', ומעל לכל שורד ונאבק לשפיות, מקווה ומייחל לימים טובים יותר."