מלחמה ותפילה

"מאז אותו יום כיפור התשל"ד, שבו איימו על עמי בהרמת ברזל ובהצתת אש, מתאווה אני להרים קולי ומר רוחי... למען תשמעו ותדעו – אתה הקרוב אלי ואתם הרחוקים, אויבים מכים או עדים אדישים מכל קצווי תבל".  היה שקוע בתפילה כשפרצה מלחמת יום הכיפורים. כמו רבים אחרים הוא חווה את המלחמה הזו כאיום קיומי שעלול חלילה להוריד לטמיון את כל הישגי העם היהודי. חוויה מטלטלת זו גרמה לו לכתוב עליה ולשתף אותה – פנימה והחוצה – ומעל הכול לנסות להבין את הדיסוננס בין קדושת היום למלחמה הנוראה בפרספקטיבה היסטורית. הוא ספר הגותי יוצא דופן, פרי ניסיון מפעים זה, שבו המחבר מנסה ליצוק משמעות לקורות המלחמה ולבדידותה של ישראל בראי המקורות, ובמיוחד לאור סיפורי האבות בספר בראשית. הוא חוקר את טיב מערכת היחסים שבין הצמד יצחק וישמעאל כאבטיפוס להבנת יחסי ישראל והאסלאם לפי המסורת. הספר כתוב באופן ייחודי כמעין יומן אישי בעל איכויות של ספרות ושירה, אך גם כטקסט עיוני העוסק בסוגיות יסוד במחשבת היהדות ובקריאה היסטוריוסופית-מקראית של האירועים. נכתב בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, לפני כ-50 שנה, אך לאחר פרוץ "מלחמת שמחת תורה" ("חרבות ברזל") ב-7 באוקטובר 2023, הוא נעשה אקטואלי יותר מאי-פעם. הספר נוגע בחומרים הנפיצים של הסכסוך ישראלי-ערבי שלא הפסיק לדמם, ומבעד לאירועים הקשים הוא חושף את אורות ההבטחה והתקווה לעתידה של ישראל ולעתיד האדם.נולד ב-1920 (תר"פ) באלג'יריה. שימש כרב בצבא צרפת במרוקו, הקים בשטרסבורג את הקהילה הספרדית והנהיג אותה עד עלייתו לאחר מלחמת ששת הימים. שימש בישראל כרב ראשי למשטרה ולבתי הסוהר והקים את "קרן התשובה" לשיקום אסירים ברוח היהדות. אישיותו רבת הגוונים ינקה מעולם חכמי צפון אפריקה וחבקה השכלה מערבית ופילוסופית רחבה. היה חבר קרוב לרב יהודה אשכנזי (מניטו), לפרופ' אנדרה נהר, לפרופ' אליין אמדו לוי ולנסי ועוד. נפטר ב-2003 (התשס"ג) ונטמן בירושלים.