לוונט

לשונות אשהִפְלַגְתָּ בִּדְבָרִים עַל שֶׁפַע שֶׁנּוֹחֵת לְפֶתַעבַּיָּדַיִם בְּלִי שֶׁיָּדַעְתָּ אֲבָל בַּזְּמַןכְּמוֹ הַבְלָחוֹת אוֹר שֶׁמֶשׁ בְּיוֹם חֹרֶףבְּעוֹד אֲנִי תּוֹחֵב לַכִּיס גְּלוּיָה עִם צִלּוּםשֶׁל מְכוֹנַתֿכְּתִיבָה יְשָׁנָה אַנְדֶרְווּד, שֶׁפּוֹרְצוֹתמִמֶּנָּה לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ שֶׁשָּׁלַפְתָּ מִתּוֹך אֵיזוֹ מְגֵרָה,וְדִבַּרְנוּ עַל אֵיך זֶה לִהְיוֹת רַפְסוֹדוֹס (הַבְּדָלהַדּוֹלֵק  בֵּין אֶצְבְּעוֹתֶיך מִתְרוֹצֵץ בֵּין אִמְרוֹתֶיך) כְּשֶׁאַךרֶגַע קֹדֶם אָרַגְנוּ בְּמִלִּים רַעְיוֹנוֹת מוּזָרִיםבְּיוֹתֵר; מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה הַחֲבוּטָה שֶׁלִּי, הִסְכַּמְנוּ,הִנָּהּ כְּלִי מֵהָעוֹלָם הָאַרְכָאִי, וְאַתָּה דִּבַּרְתָּ עַלזְמַן הַמַּשִּׁיל מֵעָלָיו לְגַמְרֵי אֶת הֶחָלָל בּוֹאָנוּ שׁוֹכְנִים עַד שֶׁשּׂוֹרֵר שֶׁקֶט, כִּיבְּהֶעְדֵּר מָקוֹם לְהַנִּיחַ עָלָיו כַּף רֶגֶלהַמִּלִּים מִצְטַמְּקוֹת וּמִתְרוֹקְנוֹת. רַק הָרוּחַנָעָה מֵעַצְמָהּ בְּחָפְשִׁיּוּת וְנוֹהֶרֶת כְּרַפְסוֹדָה עַל נָהָרשֶׁעִם הַזְּמַן אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים לְקַבֵּל כְּשֶׁלָּנוּ.