ועכשיו לנשום

הוּא אוֹמֵר תִּנְשְׁמִי אָז נוֹשֶׁמֶת אֲבָל הָאֲוִיר מְסָרֵב לְהִכָּנֵס וְהַמּוּעָקָה הַזֹּאת לוֹחֶצֶת בְּמֶרְכַּז בֵּית הֶחָזֶה אָז לוֹקַחַת עוֹד נְשִׁימָה אַחַת אֲרֻכָּה עֲמֻקָּה מְבַקֶּשֶׁת לְהַכְנִיס לְהַרְחִיב אֶת מָה שֶׁצָּר בִּפְנִים וְזֶה קָשֶׁה כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַגּוּף מְסָרֵב  לְהִפָּתַח אֶל עַצְמוֹ אָז נִסְגֶּרֶת עַד שֶׁיַּחְלֹף הַגַּל הַזֶּה וְאֶהְיֶה שְׁקֵטָה שׁוּב רוֹגַעַת יוֹדַעַת הַכֹּל חוֹלֵף מִלְּבַד הַנֶּצַח וְעַכְשָׁו לִנְשֹׁם