מארז על חיי הקיבוץ

*3 ספרים במארז*הספר שבידכם שואב השראה ממקרים שהתרחשו בחייו של המחבר או ספרו לו. הסיפורים והדמויות אינן שחזור נאמן של אירועים היסטוריים, אך יצירה ספרותית אגדית זו בוחנת את ערכי הקיבוץ, הציונות, והחברה הישראלית בדרכים יצירתיות ומעמיקות.עלילת הספר מתחילה בדצמבר 1940, עם הקמת קיבוץ ארצישראלי ז' להבות, כשהמייסדים מחפשים דרך להגדיר את צביון הקיבוץ שלהם. הם שואפים לייחודיות ומחויבים לערכי קשיחות, סגפנות, ציונות, סוציאליזם ו"פחות אני -- הרבה יותר אנחנו".הספר מהווה הצצה מרתקת לחיי הקיבוץ בארץ ישראל של שנות ה-40 וה-50, ולתקופה של תקומה ובנייה מתוך קשיים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. דרך האירועים הדרמטיים והדמויות העשירות שבו  מצליח לשרטט תמונה כנה ואותנטית של הימים ההם ושל רוח התקופה, הנעה בין רגעים של אושר וגאווה לבין התמודדות עם קשיים, הקרבה אישית ומחויבות לקולקטיב ולערכים הציוניים. מספר לא רק את סיפורו האישי. הוא בן דמותו של בן הקיבוץ שנולד בתקופת קום המדינה והתבגר יחד איתה, בחברה שגייסה את עצמה להיות מרכיב חיוני בהקמת המדינה וקביעת גבולותיה. דבר שהצריך ויתורים אישיים ודביקות ברעיון משותף, וכל המחמיר מיטיב. הסיפורים שזורים הומור ועצב, מבוססים על התנסות אישית ומבט על המתרחש מסביב. עופר עושה זאת מנקודת מבט חיובית ואוהבת שמבינה את רוח התקופה. מחובה ישחרר רק המוות.הספר הוא מסע אל תוך הלב הפועם של הציונות, המפגיש את הקורא עם שאלות של זהות, נאמנות, ואהבת הארץ דרך עיני החלוצים והמתיישבים בארץ ישראל. תמונות חדות וזכרונות מדויקים לצד פרטים עמומים ושאלות שיישארו כנראה בלתי פתורות לעולמים - את כל אלה ועוד תמצאו בקובץ הסיפורים . זהו מסע נוסטלגי של המחבר - , בן להבות הבשן - אל ילדותו והתבגרותו בשנות החמישים והשישים בקיבוץ בגליל העליון. עולמה של קבוצת הילדים ׳ערבה׳, שהמחבר הוא איבר מאיבריה, הוא עולם שהיה ואיננו עוד של מדינה צעירה, תום ואידיאולוגיה, טבע פראי ואנשים אצילים. זהו סיפור סיפור חמוץ מתוק על חלום, שחלק מקרעיו עדיין מבצבץ מבעד לערפילי הבוקר בעמק.המחבר, (1950) עסק רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה, היה ממייסדיו של בית ספר יסודי אזורי, והוא כנראה המורה היחיד לטבע בארץ שנהג להביא לשיעור בכיתה חיות בר פצועות שמצא בגליל העליון. בשנת 2012 קיבל את אות ״יקיר הגליל העליון״ על פעילותו למען אנשים עם נכויות ומוגבלויות."אחשלי מסיירת אגוז כתב ופרסם ספר אודות חייו הסוערים, במעמקי החברה הקיבוצית משנות ה-50 ועד לאחרונה. לא עוד התחשבנות על בתי הילדים והלינה המשותפת, למרות שזה חלק מהתפאורה. לשירות הצבאי ימצאו אזכורים לחוויות שצברנו שם וחברי מהחברה הקיבוצית ימצאו שם אזכורים מרתקים לחייהם." - "לחיות מילדות ועד זקנה באותו מקום, עם אותם אנשים - זו חוויה שלא רבים זכו בה... כשהיינו קטנים היו ארטיקים מרובעים מאד טעימים וההישג האמיתי היה למשוך ולמשוך ולסיים אחרון. אני קורא עוד ועוד מהספר הנפלא. הזיכרון שלך מאד מרשים! מעניין מה קרה מאז לכל גיבורי וגיבורות הספר?!" - "עופר, סיימתי עכשיו לקרוא את הספר שלך. ספר מטלטל - חמוץ מתוק. היו קטעים ממש קשים שהשאירו בי רושם עמוק. והיו כמובן סיפורים מצחיקים שמהם נהניתי מאוד. אתה כותב נפלא: כל כך קריא וסוחף ונוגע בלב... היה לי מאוד מעניין ללמוד עליך ועל חייך. בהחלט לא פשוט לגדול כמו שגדלת, וכל הכבוד לך שהגעת לאיפה שאתה היום. בקיצור עופר, תודה שכתבת את הספר. מחכה כבר לספר הבא." - "בלעתי את הספר בשקיקה. הוא שייך לז'אנר האהוב עלי במיוחד שעליו נמנים הספרים 'הביתה' של אסף ענברי ו'היינו העתיד' של יעל נאמן, ועוד… כאבתי, דמעתי, וצחקתי חליפות. הכתיבה קולחת ומשעשעת ביותר, ובו-זמנית, לעתים, מעוררת פלצות. הרגשתי שמתחילתו ועד סופו, שרויה בין דפי הספר כנות גדולה ואהבה רבה למקום ונזכרתי בד"ר לאצר, שהילכה איימים גם על בני דורי, על אף פער של 7 השנים בינינו… שאפו לכותר ולעורכים!" - "כתיבה קולחת, מצחיקה ומסקרנת. התרגשתי מאד. הייתי מרותקת לסיפור התאונה שלך. ספר מקסים. נכס לכל קורא. כתיבה שבכל מילה ובכל שורה שומעים ״עופר״. ייישר כח איש יקר." - "כמי שבא מרקע דומה, יש לי כל כך הרבה לומר על הדמיון בחינוך הילדים בכל הקיבוצים, על השובבות, על הערכים, על החברות ועל האחריות. קראתי, נדהמתי, כאבתי והתפללתי לשלומך מהתופת אליה נפלת מתוך מסירות ואהבה לגוזלים(תרתי משמע)..." -"הספר הגיע לידי ומיד פתחתי בקריאה מרתקת. כתוב נפלא מושך, מצחיק, חוויתי, מעורר שפע זיכרונות... עופר עשית זאת!" - פעם, כשהשמש הקומוניסטית זרחה באדום יוקד בשמי הארץ, בקיבוץ אחד בתולי בגליל, על הגבול הסורי, מקום בו החום בקיץ היה שורף במיוחד, ו"חולצה כחולה והיא עולה על כל העדיים", היתה דרך חיים ולא רק שיר, גידלו חלוצי הקיבוץ את ילדיהם לאור כתבי הקודש של התנועה. האמונה בחזון השיוויוני, הסוציאליסטי, הקומוניסטי, הייתה כמעט מיסטית, ודור העתיד התבקש לוותר על כבלי גוף ובשר ולגדל כנפיים אידאולוגיות. אך כשנסקו מקיניהם גוזלי האוטופיה אל הנשגב הזוהר והצודק, ונגעו בשוליה של שמש העמים, כל האידיאולוגיה שחיברה אותם לקיבוץ, לקומוניזם, לסוציאליזם ולשאר אידאלים נמסה, והם צנחו מטה והתרסקו.  למי שאהב את  מחכות הפתעות חדשות ומרגשות לא פחות בסדרת סיפורי המשך על קורותיהם של חברי ואנשי להבות הבשן.ספרו השני של (הראשון "מתוק חמוץ בקיבוץ"), שעסק במשך רוב חייו הבוגרים בחינוך ובהוראה. בשנת 2012 קיבל את אות "יקיר הגליל העליון" על פעילותו למען אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות.