מלח הארץ

הִתְפַּלַּלְנוּ לְגִשְׁמֵי בְּרָכָהאֲבָל יָרַד עָלֵינוּ מַבּוּלוַאֲנַחְנוּשׁוֹפְכִים דְּיוֹ שְׁחֹרָה עַל דַּפִּיםמְמַלְּאִים חֲלָלים בְּמִלִּים רֵיקוֹת.שירתה של הינה שירה עזה מגוונת וגלויית לב. מילותיה נעות בין כאבי הגירה, תחושת העקירה, הזרות והכמיהה הבלתי פוסקת אחר שורשים – ובין האהבה והאינטימיות במערכות יחסים עם הסביבה הקרובה. זו שירה ביוגרפית שיש בה גם מן הרוך המלטף כשהיא חוקרת בחמלה, אך גם בדבקות, אחר הטוב בנפש האדם. ועם זאת, פריבורקין איננה חוששת להצליף בשוט השורות, על מנת לבוא חשבון עם גורלה, והמציאות המקומית המאיימת. -