מערה

ספרו של נפתח בפואמה 'מערה', שהיא דיאלוג פואטי בין המשורר לבין צייר מערות מן התקופה הפליאוליתית העליונה. הפואמה מעוררת מחשבות אודות הרוח והנפש האנושית ומקומה הייחודי של האומנות בהתפתחותה. השירים הבאים בספר קשורים לפואמה מבחינה סגנונית ותמטית. זו שירה פנימית, המבקשת לגעת בכותלי מערת הנפש באמצעות מכחול השפה בתנאים של תאורה מוגבלת או בחשיכה גמורה.חלקו האחרון של הספר מוקדש למסה 'מחוץ למערה' הנעה בין מפגשיו האישיים של המשורר עם ציורי המערות לבין בחינת הסברים שונים ליצירתם ומשמעותם הפסיכולוגית, חברתית, תרבותית ורוחנית. עצם החיבור בין שירה לבין מסה המבקשות לתאר את אותו נושא בשתי שפות שונות הוא חיבור ייחודי המאפיין את יצירתו של פרל המבקש ליצור אינטגרציה ואיזון בין פואטיקה לבין חשיבה אינטלקטואלית.