שאין יודעים דבר

חורחה לואיס בורחס, מגדולי היוצרים במאה העשרים, מוכר לקוראי העברית בעיקר כמחברם של סיפורי מופת. שיריו ומסותיו של בורחס, לעומת זאת, לא זכו ברובם לתרגום עברי, אף-על-פי שהם מהווים נדבך מרכזי וחשוב במכלול יצירתו. קובץ היצירות המאוגד באסופה זו מביא בפני הקורא העברי מבחר מכתביו של בורחס אשר עוסקים בנושא אמונה, במובנה הרחב – הדתי, החברתי והספרותי. הקובץ כולל ארבע מסות, עשרים וארבעה שירים, סיפור אחד, וארבעה פרגמנטים נוספים שלא ניתן לקטלגם תחת אחת מן הסוגות המוכרות. מקצתן של יצירות הפרוזה תורגמו בעבר לעברית, וזכו כאן לתרגום חדש; מרביתן של היצירות – לרבות השירים – מוגשות כאן לראשונה בעברית. קוראיו הנאמנים של בורחס בעברית יגלו כי שיריו עוסקים בתֵמות דומות להפליא לאלו העומדות בלב סיפוריו, ואף עושים שימוש בתחבולות ספרותיות דומות, אך אלו הם שירים אישיים ואינטימיים מאוד, אשר חושפים טפח מעולמו הרגשי של יוצר שנתפס בדרך-כלל כאינטלקטואל. לִרְאוֹת בַּמָּוֶת אֶת הַחֲלוֹם, בַּשְּׁקִיעָה זָהָב עָגוּם, כָּזוֹ הִיא הַשִּׁירָה שֶׁאַלְמוֹתִית הִיא וַעֲנִיָּה. הַשִּׁירָה שָׁבָה כְּמוֹ הַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה. לְעִתִּים בֵּין עַרְבַּיִם מַבִּיטוֹת בָּנוּ אֵי-אֵלּוּ פָּנִים מֵעָמְקוֹ שֶׁל רְאִי; עַל הָאָמָּנוּת לִהְיוֹת כְּמוֹ זֶה הָרְאִי הַמְגַלֶּה לָנוּ אֶת פָּנֵינוּ אָנוּ.