מכתב לתורם הזרע שהתחרט

לורי נולדה מתרומת זרע של תורם אלמוני. נועה, אימה, רכשה מנות זרע נוספות מאותו תורם כדי שכל ילדיה יהיו אחים ביולוגיים. תורם הזרע חזר בתשובה ודרש מבנק הזרע להפסיק להשתמש במנות הזרע שלו, כי התרומה אינה מתאימה להשקפת עולמו החדשה.מדובר בדרישה תקדימית, לראשונה בארץ וככל הידוע גם בעולם. בנק הזרע השיב לתורם שאין לו זכות ואמירה בעניין. התורם התעקש ובקשתו הועברה להחלטת משרד הבריאות.למרות שבחוזה מול בנק הזרע אין סעיף המתיר לתורם להתחרט, ולמרות שגם בחוזר המנכ"ל וגם בספרי החוק לא קיים סעיף כזה, משרד הבריאות - שבראשו עמד שר חרדי - הורה לקחת מנועה את מנות הזרע שרכשה. נועה הגישה עתירה לבג"ץ נגד משרד הבריאות ובנק הזרע. היא לא תבעה את התורם, אבל הוא צורף לעתירה ובית המשפט דן באוטונומיה האישית שלו, ולא במהות העתירה שהייתה נגד הרשויות. ליו"ר הרכב השופטים נבחר שופט דתי. השופט טען בפסק הדין: "יהודי התורם זרע לאישה זרה, עובר על איסור הוצאת זרע לבטלה", וקבע כי: "במצב הנוכחי, עשוי התורם להימצא בחשש באשר למעמדו ההלכתי". השופט ציין שניתן להביט בסוגיה במשקפיים של דיני החוזים ודיני הקניין, ו"כל אחת מנקודות מבט אלה עשויה להיות קרקע פורה לדיון עשיר וחדשני", אך בחר לפסוק בתחום האוטונומיה האישית של התורם.זהו סיפור חייהן של אם ובת שהשתבש על לא עוול בכפן. הוא גם סיפורה של הסבתא, שכותבת אותו לתורם הזרע האלמוני.  נולדה ב-1950 וגדלה בכפר ויתקין. ספרה הראשון "בלי חולצה", המיועד לבני נוער, יצא לאור ב-1990.