זיכרונותיו של גנן אנגלי

מגדיר פרחים ריחני רב שנתי. יומן זיכרונות מאת גיבור ספרותי יוצא דופן; פרח תרח האסופי, בנו של שום איש, שמצא משמעות בקיומו בעולמם המופלא של הצמחים. בכתיבה שדומה למשב רוח קריר ביום חמסין, פורש בפנינו הסופר את זיכרונותיו של גנן אנגלי בן המאה ה־19, שהקדיש את חייו לערוגות הגן של בעלת אחוזה שפרשה עליו חסותה בגיל צעיר. בגן זה הוא הבשיל לבגרות בין הצמחים, הצליח לגדל תותים שהמתיקו טרם עונתם והיה לגנן עיקש ואמיתי. העונג שמשתקף במילותיו של ר ג ׳ י נ ל ד א ר ק ל בספר זה, שראה אור לראשונה בבריטניה בשנת 1950, הוא אותו העונג שמתעורר עם יקיצה טבעית, ריח גשם ראשון ומבט בפרחים פעורים להתבוננות.