פרח הארגמן

הַמַּעֲשִׂיָּה ”פֶַּרח הָאְַרגָּמָן” ) 1859 (, מֵאֵת סֶרְגֵי טִימוֹפֶיֶיבִיץ’ אַקְסָקוֹב, מִשְׁתַּיֶּכֶת לִקְלָאסִיקוֹת נוֹדָעוֹת שֶׁל סִפְרוּת הַמַּעֲרָב שֶׁדּוֹרוֹת אֵינְסְפוֹר הִתְחַנְּכוּ עֲלֵיה ֶן. בְּדוֹמֶה לִיצִירוֹת קְלָאסִיּוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁנּוֹצְרוּ עַל יְדֵי קְלָאסִיקוֹנִים רוּסִים בַּמֵּאָה הַ– 19 , גַּם המַּעֲשִׂיָּה ”פֶּרַח הָאַרְגָּמָן” הִיא עִבּוּד לְסוּזֶ’ט אַרְכִיטִיפִּי נוֹדָע שֶׁנּוֹצַק בְּאַגָּדוֹת וּבְמִיתוֹסִים אַרְכָאִיִּים. הַחִדּוּשׁ שֶׁל אַקְסָקוֹב הָיָה בְּכָךְ שֶׁבְּמֶרְכַּז הַמַּעֲשִׂיָּה, בְּדֶרֶךְ נְהִירָה מְאֹד וְעִם זֹאת מֻפְשֶׁטֶת, הוּא הֶעֱמִיד אִידֵיאָה מֻרְכֶּבֶת שֶׁל אַהֲבָה מֶטָאפִיזִית אֲשֶׁר מֻפְנֵית לָאו דַּוְקָא כְּלַפֵּי מֻשָּׂא הַעֲרָצָה מְסֻיָּם, אֶלָּא הִיא עַצְמָהּ מוֹנוּמֶנְטָלִית וּגְדוֹלָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁהִיא מֻקְרֶנֶת מִתּוֹךְ הָאָדָם אֶל סְבִיבָתוֹ. אַהֲבָה זוֹ, הַחֲזָקָה כָּאן יוֹתֵר מִן הַמָּוֶת, הִיא–הִיא פּרֶַח הָאַרְגמָָּן הָאֲמִתִּי, שֶׁכלָּ הָעוֹלםָ מְחַפּשֵׂ אַחֲרָיו אַך לאֹ כלָּ אֶחָד מוֹצֵא. תִּרְגּוּמָהּ הַמּוֹפְתִי שֶׁל רִיטָה קוֹגַן לַיְצִירָה מַעֲשִׁיר אֶת מַדַּף הַיְצִירוֹת שֶׁרָאוּ אוֹר בְּהוֹצָאַת קָדִימָה, וְאֶת מַדַּף הַיְצִירוֹת הַקְּלָאסִיּוֹת שֶׁזּוֹכוֹת לְיִצּוּג מוֹפְתִי בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית.