קרנונית

הוא ספר השירה השלישי של. קדמו לו (כתר, 2007), ו (אבן חושן, 2012). אולם במובנים מסוימים קרנונית הוא ספר שירים ראשון המתאפיין בגיוון נושאי, צורני וקולי, ומן העבר השני, הוא מזכיר דווקא ספר מבחר המאפיין משוררים בשלבים מאוחרים יותר ביצירתם - שכן כלל הקולות המצויים בו מתקיימים לא רק כניסיון, אלא כאפשרות אמיתית של השיר ושל השר את השיר, ומתוך הכרה בריבוי הזהויות המתקיימות במשורר. מצוי על התפר שבין שירת ילדים ושירת אימה, ובדומה לשירי הערש הידועים, גם שירי משלבים בין השניים מתוך נאמנות רבה לילד המדבר, לילדות ולחיוניות של חוויותיה, כמו גם לסדקים מהם פורצת האימה בחייו הפרטיים, האזרחיים והרגשיים של הדובר. מכאן, האימה והילדות נחוצים זה לזה, משלימים זה את זה ומאפשרים לקול מקורי, ייחודי ונדיר למדי לבקוע. הוא משורר, מוזיקאי, ועורך בהוצאת ברחש. הוא תושב תל-אביב, ואוהב חתולים וסרטים. זהו ספרו השישי.