והילד בוכה

אנשי אס.אס. חוסמים את רחוב שינקין, מציבים מכונות יריה, חובשים כובעי פלדה מבריקים. קינג ג'ורג' חסום על ידי הז'נדרמים. פורשים לפניהם גדרות תייל. אקציה. "ברח", לוחש לי אבא. באוזניות.אני לא מגיב. אני רואה את זושקה, השכנה שלנו ממעלה הרחוב מחבקת את התינוק כמנסה לגונן. התינוק פורץ בבכי, זושקה מנסה ביאוש להסות את התינוק, בלא הצלחה. אני מחייך אליו, אלא שעיניו עצומות, לא מבחינות בי."ברח" לוחש לי שוב אבא.רגלי כבדות, מסומרות למקום, מסרבות לזוז ולו כדי צעד קטן. אבא סוטר על פני, "ברח לכוון הים" הוא מצווה עלי, אלא שהדרך לים כבר חסומה. שני ז'נדרמים מציבים על הכביש מחסום של מע"צ, מצמידים אליו מחזירי אור.אני מסתתר בחצר אחורית של אחד הבתים, לכוד בין פחי האשפה, מציץ ממקום מחבואי לנעשה ברחוב.התנועה באלנבי נעצרה, יהודים שלא הספיקו לחמוק מרוכזים תחת שמירה כבדה.ממקום מחבואי אני רואה הכל, השוטרים מכים באלות על ראשי האנשים, על הידיים המגוננות על כפות הרגליים, שוטרים פולניים מרכזים יהודים לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי.אקציה. האנשים נדחקים להכנס לבית הכנסת, להמלט על נפשם מן המכות. שני שוטרים על סוסים אפורים מאיצים באנשים, פורצים לתוך הקהל, דורסים את הניקרה על דרכם.סקרנים מעטים מביטים מקצה המדרכה בהנאה רבה, הצגת חינם.אני שומע את אנשי האס. אס. מדברים עברית. אני לא מבין מלה, רק ההגוי נשמע לי מוכר, את הקללות אני מבין היטב, פולנית של ביבים.הרחוב מתרוקן והולך.