כשנגמר אחר הצוהריים

"הקיבוץ שלי הוא בית מלא אנשים, שבילים, דשאים, צמחייה עשירה ושמיים שמכסים אותו בלבד. כמו כוכב לכת מכוסה בזכוכית".כשנגמר אחר הצוהריים, ספר הביכורים של אפרת בן-חיים, הוא פנינה ספרותית. הספר, שבנוי קטעים-קטעים, מתאר ילדות בקיבוץ בשפתה של ילדה שרוקדת, שרה, מציירת וממציאה. הקיבוץ הוא גן עדן אמיתי ומדומיין. גם הבית שאליו היא הולכת אחר הצוהריים הוא גן עדן שבו אימא מחכה לה ורק לה. אך גן העדן נלקח ממנה. אחר הצוהריים נגמר, ומעתה עליה ללמוד להסתיר את עצמה.סלין אסייגנולדה ב-1951, גדלה בקיבוץ וחיה בבת-ים.