מסע הפיל

ב-2007, כשהחל סאראמאגו, אז בן 85, לכתוב את 'מסע הפיל', כבר קיננה בו מחלה שאובחנה רק כעבור חודשִׁים; וכשאושפז לבסוף בבית-חולים היה חשש רציני לחייו, ואף הוא-עצמו החל להטיל ספק בכך שיסיים את הספר. אבל כעבור שבעה חודשים, אחרי שהחלים לחלוטין, הוא שב במרץ מחודש אל כתיבת הספר המחזיר-לחיים הזה, אשר מוקדש לאשתו פִּילאר דֶל רִיוֹ "שלא נתנה לי למות" - סיפור מסעו המשעשע והמרגש של פיל הודי, שבגחמתם האבסורדית של מלך ושל ארכידוכס צועד במאה השש-עשרה על-פני מחצית אירופה, מליסבון לווינה. מסעו של הפיל הוא עובדה היסטורית. דוֹן זוּאַוּ השלישי, מלך פורטוגל, ואשתו האוסטרית דונה קתרינה, העניקו פיל כמתנת נישואין לבן-הדוד הארכידוכס (הקיסר בעתיד) מקסימיליאן, אחרי שהחיה הענקית הנדירה, שאיש לא ראה כמותה באירופה באותה עת, כבר נמאסה עליהם. אלא שיש מי שחולף על-פני ההיסטוריה כבכביש מהיר, ויש מי שכמו סאראמאגו עובר בסבלנות מאבן לאבן, ומרים כל אחת, כי הוא מוכרח לדעת מה נמצא מתחתיה, והנה הוא מוצא פיל ועכשיו עליו למלא פערים בין תחנות מסלולו, להמציא את אחורי הקלעים האנושיים של היסטוריה. אין אסונות ומיתות, ואין קרבות ומצוקות ברומאן הזה. אפילו במעברים המסוכנים באַלְפִּים לא מתרחשת שום מפולת. למעשה, סאראמאגו כמו מעדיף לעצור כאן רגע לפני דרמות גדולות מסוג אלה שאיכלסו את כתיבתו ברומאנים קודמים. אבל ב'מסע הפיל' מתחולל שינוי ברגש ובמבט, ולא משום שהעולם האירופי (כפי שניתן לצפות מסאראמאגו) נראה בו מפרספקטיבה חדשה של פיל אסייתי שיש לו תהייה גדולה. הפיל נשאר לא-מובן, והספר לא מזכה אותו במונולוגים פנימיים. אבל מלוויו, בניסיונותיהם לדמיין אותו ולהבינו, נאלצים לא פעם לקנח את הדמעות בשרוולי הז'קט או הסָגין, ואנחנו עימם. הפיל בלי-דעת משנה את כל מי שקשורים בו ובמסעו, ממוסס גחמות ריקות, מפרק גינוני שווא של כבוד ושררה, מבייש צביעויות, והוא מפיח חמלה אנושית, חבֵרוּת ורגש, בין אצל מלך, מלכה ומפקד-צבא, ובין אצל פשוטי-עם. אם יש תחיות שאפשר לבצען עוד לפני שהנפש החיה הולכת לעולמה, הרי שהפיל הזה הוא מציל ומקים-לתחייה.