מים לפילים

אני לא מרבה לדבר על הימים ההם... אני לא יודע למה – עבדתי בקרקסים כמעט שבע שנים, ואם זה לא נושא טוב לשיחה, אני לא יודע מה כן. למעשה אני יודע למה: מעולם לא בטחתי בעצמי...  ידעתי עד כמה חשוב לשמור את הסוד שלה, ואכן שמרתי עליו – עד אחרית ימיה ומעבר להם. במשך שבעים שנה לא סיפרתי לנפש חיה. גם אם הוא לא מדבר עליהם, הזיכרונות עדיין שוכנים בראשו בן התשעים-ומשהו של ג'ייקוב ג'נקובסקי. זיכרונותיו כגבר צעיר בעולם שכולו אכזריות וליצנוּת, עם פלאות וכאב וכעס ותשוקה; עולם עם חוקים צרים ולא הגיוניים משל עצמו, עם דרך חיים – ודרך מוות - משל עצמו. ג'ייקוב היה שם כי מזלו אזל; מרלנה, כוכבת מופע הסוסים, נמצאה שם כי התאהבה באיש הלא-נכון, המנהל הנאה והאכזרי של הקרקס; הפילה רוזי נמצאה שם כדי להציל את המופע.  ובין השלישייה הלא-סבירה הזאת הולך ומתפתח קשר של אהבה ואמון, שהוא התקווה היחידה שלהם לשרוד. היא סופרת אמריקנית. עם צאתו לאור עורר "מים לפילים" הד תקשורתי בינלאומי, הפך לרב-מכר, וזכויות התרגום לו נמכרו ל-14 מדינות. שרה גרואן חיה עם משפחתה, ארבעה חתולים, שני כלבים וסוס בקהילה ירוקה צפונית לשיקגו. "בתזמון של לוליין, שרה גרואן שומרת תגלית נפלאה לעמודים האחרונים, והופכת מבט על ההיסטוריה האמריקאית לאגדה מרתקת שמספקת בריחה מהמציאות."    "'מים לפילים' הוא הפתעה עשירה, יהלום מענג שמגיח מתוך הערת שוליים מרתקת של ההיסטוריה שראוי היה לחשוף."    "אמיץ, חושני ועמוס בסודות אפלים של אהבה, רצח וגיבורה מלכותית אילמת, הפילה רוזי."