ניצבת

נוגה, גרושה ירושלמית בת ארבעים־ושתיים, נגנית נבל בתזמורת סימפונית בהולנד, עומדת במרכז הרומאן הזה, שהוא אולי הנינוח והמשעשע ביותר שכתב א.ב. יהושע עד כה. נשים היו תמיד חלק מן הדמויות המרכזיות ברומאנים של יהושע, אך את 'ניצבת' מובילה אשה מתחילתו ועד סופו: דרך תודעתה, הנמסרת בגוף שלישי, מסתננת ומתחוללת ההתרחשות. לאורך חייה סירבה נוגה להביא ילדים לעולם - לדעתה היא יכלה ללדת, אך לא רצתה, והקוראים מוזמנים לתהות מדוע. לכן נפרד ממנה בעלה אוריה לפני כמעט עשור, למרות אהבתו האובססיבית אליה, שאינה שוככת גם היום, כשיש לו אשה שנייה וילדים. חודשים אחדים לאחר מות אביה של נוגה מבקש ממנה אחיה התל־אביבי לקחת חופשה מן התזמורת שלה ולהגיע ארצה, כדי לשמור במשך שלושה חודשים על דירת ילדותם בירושלים, ובכך לאפשר לאמם להתנסות בדיור מוגן בתל־אביב, בקרבתו. בשהות הזמנית הכפויה שלה בישראל מוצא האח לנוגה עיסוק - למלא תפקידים של ניצבת בסרטים, בסדרת טלוויזיה, ובאופרה "כרמן" המוצגת למרגלות המצדה. החוויה החדשה ורבת־הזהויות הזו מתחילה לסדוק את ביטחונה ודעתנותה של גיבורת הרומאן, שדימתה עד כה שגבולותיה ברורים ובטוחים, ומוגנים בתוך המוזיקה שהיא מבצעת. התפקידים האקראיים שאליהם היא נקלעת כניצבת־מזדמנת, המלווה עלילה של אחרים בלי "טקסט" בפיה, הולכים ומתגלים כמטפורות קנטרניוֹת להיבטים שלה־עצמה. ובעצם בכל הרפתקאותיה המפתיעות במהלך שלושת חודשי "הניסיון" מזמן לה העולם, בשכנות מקרית, שלל אירועים ודמויות שהיא תוכל לפרש כאותות הנוגעים לחייה, כאתגרים וכפנטזיות. כושר הדמיון השערורייתי המפורסם של א.ב. יהושע חוגג כאן. האשה הסולידית ובעלת הגבולות תיקלע לסדרת מצבים פורצי גבולות והליכות נאוֹתוֹת. בזכותם הרומאן הזה כה חיוני, נמרץ ומשוחרר. בגללם יהפוך "הניסיון" של האם גם ל"ניסיון" של נוגה. בתוך הסימביוטיות העזה והמניפולציות ההדדיות שקיימות בין דמויות הרומאן הופכת הניצבות לשאלה עקרונית: מתי את רק סטאטיסטית פאסיבית בעלילה של מישהו אחר, ומתי את מובילת העלילה, הפועלת מתוך רצונך. נוגה תתקדם מניצבת לבעלת־עלילה, אך מבלי שא.ב. יהושע יכפה על קוראיו סיבתיות פסיכולוגית אחת, סכמטית. גם בכך ניכרת ב'ניצבת' חירות רוחו של רב־אמן. אברהם ב. יהושע נולד בירושלים בשנת 1936, דור חמישי למשפחה ספרדית בירושלים. גדל ונתחנך בעיר הולדתו ולמד ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. החל לפרסם סיפוריו ב-1957 ב'משא'. שימש כמורה בבתי-ספר תיכוניים. בשנים 1963 עד 1967 ישב בפאריס, בה לימד. כיום תושב חיפה ומשמש כמרצה בכיר לספרות באוניברסיטת חיפה. יצירתו של יהושע זוכה להכרה רחבה, בישראל ובעולם. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס ישראל לספרות ופרס מדיסיס לסופר זר. העיתון ניו יורק טיימס תיאר אותו כ-"מין פוקנר ישראלי", בשל יכולתו המיוחדת לבטא ולהעלות על הכתב את "הלך הרוח" הישראלי העכשווי. ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בתרגומו האנגלי "The Woman from Jerusalem" נכלל ברשימת מאה הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס ושל ה"פאבלישרס ויקלי" לשנת 2006. באפריל 2007 זכה בפרס הלוס אנג'לס טיימס על ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"‏. בשנת 2010 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס ובעיבודו של נח סטולמן. סגנונו מתואר כ"נוגד את זרם התודעה", ובעזרתו הוא מבקש להגיע לחקר מצבים שבהם היצריות האנושית מאיימת על אנשי תרבות מן היישוב.