
איגור איבניצקי
במרבית סיפורי "" ניכר שהחלומות הפרועים של גיבוריהם מתנפצים בסופו של דבר אל מול המציאות הקוראת להם לסדר, אך לפחות הם עשויים "להנעים את דרכנו אל הקבר", כדברי המחבר. חרף נוכחותו הדומיננטית של מוטיב המוות בקובץ הסיפורים, הם רוויים בהומור שחור, ב"אופטימיות זעירה", בפנטזיות מיניות שחולמים גיבוריהם ב"חלום ליל קיץ" ובמשחקי "לשון נופל על לשון".הגיבור הטיפוסי של איבניצקי בפירוש אינו יכול להיקרא כך במובן הראשוני של המילה, והוא בוודאי יהיה הראשון שיעלה גיחוך מריר על פניו למשמע הניגוד שמשתמע מכך. ובכל זאת הוא דמות אמיצה וחסרת חת. הוא עומד מול המציאות הקשה, המגוחכת, התובענית ואומר: "עד כאן! עכשיו אני מחליט מי אני ולאן אני הולך."ואכן, הגיבור של איבניצקי חולם בהקיץ על חיים אחרים, מלאי בחורות יפהפיות ומזמינות, הרפתקאות ועושר, ללא עכבות ובלי ההתחייבויות שהחיים מזמנים לאדם על כל שעל. ולא רק זאת, הוא אף מנסה להוציא את תכניותיו המופקרות לפועל ולהגשים את חלומותיו הפרועים, מלאי ריגושים ותענוגות, וגם כשהוא נכשל כשלון חרוץ הוא אינו מתעייף ואינו מוותר, ומתחיל הכול מחדש.עלה מברית המועצות בתחילת שנות התשעים ועובד כיום כרואה חשבון ועורך דין בשירות המדינה.
שנת הוצאה
2014
מספר עמודים
143
זמינות
זמין לרכישה/השאלה ב-1 מקומות
היה הראשון לכתוב ביקורת

יריב ספיר