אני כפי שהייתי רוצה להיות

המחבר, אנליטיקאי בחשיבתו ומשפטן בהשכלתו, מעלה זיכרונות המשלבים חלומות ואף מאוויים על החיים בבית הוריו הייקים בשנות ה-50, על ילדותו בשכונת נוף ים בהרצליה, על אהבות ראשונות וכן על החיים האישיים ומאפשר הצצה לחיי הנישואים שלו ושל סנדרה, ילידת מרוקו. נישואים שחיברו שני אנשים שוני-מזג על יופיים ומורכבותם. אישיותה העדינה, הנבונה והאצילית של סנדרה מלווה את הקורא לאורך כל הספר ומקרינה גם על דמות המחבר.לאורך הטקסט שזורים כחוט השני אהבתו של המחבר לים, בהיותו "אוהב בלתי נלאה של הים", ולטבע, כמו גם עמידתו על עקרונותיו ורדיפת הצדק שלו. הספר מכיל הרהורים ומחשבות בנושאים מהותיים כגון עשיית טוב, שלוות נפש, אהבה, זיכרון ועוד. דרכים מיוחדות מצא המחבר להתמודד עם האובדנים הרבים בחייו, ונראה כי הכתיבה היא אחת מהן.וכך מעיד על עצמו: בצעירותי כתבתי למגירה, להרגיע איזו בעירה פנימית, אך לא שמרתי. ממרום גילי כתבתי, עתה, את הגיגי ליבי בשפתי. להבעיר את שהתרווח לו ממעמקי ניסיוני אם לא עתה – אימתי? אני מרגיש ומקווה שלא שרפתי ולא נכוויתי. זה רק אני. ריאליסט מפוכח שאוהב גם לחלום וגם להקיץ.