ארבעה מחזות חדשים

אב קשיש, בעבר רודף נשים, בן רודף טוהר וגרושה צעירה, בת למשפחה חרדית מירושלים, הם גיבורי המחזה "לא בבית הזה", ואִתם חנה לוין בת התשעים ושש, שמספרת שהיא בת תשעים וחמש "כי לא נעים לחיות כל כך הרבה". פעם הייתה אחות פרטית וקראו לה "האחות הבתולה" –  אף־על־פי שממש לא הייתה בתולה. אם רוצים, דווקא האב רודף הנשים הוא הבתול, בעצם.המחזה "השמנה והרזה" מתאר מאבק על אישה, צילה השמנמנה, שמאיר, שעלה מאשפתות, מתאהב בה אחרי שיואל, האופטיקאי הבכיר, זרק אותה לטובת תל אביבית רזה ואפנתית. דווקא כשמאיר זוכה בה יואל משנה את דעתו, עוזב את אשתו ומנסה לחזור אליה, והכול נחשף יחד עם הצוואה המדהימה של המלווה בריבית שתום העין.במחזה "תמרה" אישה יפה ומיוחדת שלבה נמשך אל הנשגב שולחת את הבת שלה לשלוש שנים קשות בג'וליארד. היא לא רואה מי הוא באמת האלוף במילואים, האלוף היפה הצולע, שבא להפיץ את "האמת האמתית" על מלחמת יום הכיפורים. את סופה לא נגלה עכשיו…שלושת המחזות האלה נכתבו קודם כרומנים והתקבלו בהתלהבות.המחזה "חשק" נכתב בשביל השעשוע, ולא רק.המחבר הלוא הוא , חתן פרס ישראל למחזאות. מחזותיו מוצגים באחרונה בחו"ל, בעיקר ברוסיה.