המצלמה והמוות

 עוסק בתולדות הצילום הפורנזי וכן בחוויותיה של כצלמת במכון לרפואה משפטית. ספרון זה מתאר את ימיהם הראשונים של צילומי הפשע במאה התשע־עשרה, את הצילום הפורנזי כמדע מדויק ולבסוף שואב השראה מניסיונה של המחברת בחדרי הנתיחה, כאשר עסקה בצילום גופות לצורך הפקה של ראיות לבתי המשפט.יחד עם העיסוק בצילום גופות כמדע שאינו מאפשר חופש יצירתי ונוגד את נטיותיה האמנותיות של המחברת, מספרת שניידובר על הקושי שבחשיפה יומיומית למקרי מוות קשים ואת האופן שבו תיעלה לבסוף את ניסיונה ואת כאבה לכתיבה של ספרים.הספר מלווה בדוגמאות המתארות את חשיבותו של הצילום הפורנזי כדי לפתור מקרי רצח, ובהן המקרה של רומן זודורוב, אשר בזכות תצלום זוכה מאשמה בבית המשפט.