שורש האמונה הוא שורש המרי

מגמתם של העיונים בששת פרקי הספר היא הבנה נכונה יותר של סוגיות עיוניות מסוימות בחסידות מחד גיסא ובמתנגדות מאידך גיסא כמו גם במשנתו של הרב קוק, הבנה שכמסתבר לא תיתכן כלל, ללא חשיפת מקורותיהן הקבליים. בהבנה זו יוכל הקורא למצוא תשובות לשאלות כגון: הכיצד זה ומדוע חיפשו אנשי האמונה הגדולים, ר' נחמן מברסלב בזמנו והרב קוק בזמנו, מסילות אל ליבותיהם של מי שנחשבו בעיניהם ככופרים הגדולים בתקופתם? היאך הפך הרב קוק את אחת הסוגיות המרכזיות בתורת האלוהות של האר"י, סוגיית עיגולים ויושר, למנוף בחתירתו להציב בפני בני דורו את האידיאל המוסרי של האדם הישר? כיצד הגיעה תנועת המוסר בהתפתחותה הדיאלקטית אל התובנה, שאין להשתית את החינוך המוסרי של האדם על הפסיכולוגיה בלבד אלא יש להוסיף אל זו גם את החכמה, במלוא מובנה של מילה זו, משמע — אף את חכמת הסוד? דומה ששאלות אלו עשויות להמחיש היטב את העובדה שהבירורים העיוניים שבפרקי הספר אין עניינם להישאר נעולים במגדל השן האקדמי של חקר תולדות האידיאות בלבד אלא יש להם נגיעה ברורה לבעיות אקטואליות המעסיקות אותנו — חוקרים, כותבים וקוראים כאחד — בחיינו הממשיים כאן ועכשיו.