קריאת הדורות : ספרות עברית במעגליה

הכרך השביעי של מצטרף לששת קודמיו ודומה להם באופיו ובארגונו. כמותם גם הוא כולל מחקרים, מאמרים, מסות ורשימות בהיקפים שונים. כותרת הסִדרה: "קריאת הדורות" היא דו־כיוונית, כפי שהוסבר במבוא לכרך הראשון (תשס"ב, 2002): הרצון לקריאה בספרות הדורות יחד עם היענות להזמנתם, כביכול, של סופרי הדורות הקודמים לקרוא ביצירותיהם וקיום דו־שיח עמהם. התפיסה העקרונית המונחת ביסודם של כל המחקרים: תרבות נבנית נדבך על גבי נדבך. הכלל של "חדש מפני ישן – תוציאו" אינו חל עליה. כל מחקר הוא נדבך נוסף בבניין זה, הנשען על קודמיו ומשמש בסיס לאלה שיבואו אחריו. כותרת המבוא של הכרך החמישי (תשע"ה, 2015), "משפחת הנשכחים", מבטאת את התחושה הקשה שמשהו לא טוב עובר על החברה בישראל ביחסה לספרות העברית של הדורות הקודמים בכלל ולמחקר המלווה אותה בפרט. כותרת המבוא "כְּאֵב הכתיבה" מבטאת את ההרהורים הנוּגים המלווים ספר זה.פרקי הספר אורגנו בשבעה שערים. בשער הפותח, "לא בחלל הריק", נכללו מסות עקרוניות הממשיכות ומרחיבות את השקפת העולם הספרותית והמחקרית של הכותבת. השער השני, "בין ספרות למקרא", מוסיף עוד נדבך למחקריה בתחום זה. בשערים השלישי והרביעי: "דורות בשירה" ו"דורות בפרוזה" נכללו מחקרים על יוצרים ויצירות חדשים, מן העבר ומן ההווה, ידועים יותר וידועים פחות. בשער החמישי, "שיח יוצרים ויצירות", יש חידוש בתחומים ובנושאים; נכללו בו פרקי הסדרה "ספרות ורפואה", החוקרים את השתקפותו של נושא מורכב ומסועף זה בספרות העברית. נוסף עליהם הפרק העוקב אחר השתקפותם של הארכיאולוגיה והארכיאולוגים בספרות העברית. בשער השישי, "מקום בספרות", ניתנו מחקרים על תל־אביב וכפר־סבא, פטרבורג, פריז וארה"ב והשתקפותם בספרות העברית. הם מצטרפים למחקרים בנושא "גיאוגרפיה ספרותית", שכונסו בספר כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית (תשנ"ח, 1998) והמשכם בכרכים ד ו־ו של 'קריאת הדורות' (תשס"ח, 2008; תשע"ה, 2015). השער השביעי, "עיתונאים וכתבי עת" מרחיב את המחקר בנושא זה."המחקרים פורשׂים מניפה מרהיבה בעושרה ובהיקפה של הספרות העברית לדורותיה: החל מכּתביהם של ראשוני המשכילים וכלה ביצירות עבריות שהופיעו בשנים האחרונות. הידע והתובנות האצוּרים בין דפי כרכים אלה נותנים בידי כל שוחר תרבות מפתחות לעולם הספרות העברית. גם לבקיאים ברזי עולם זה יחדשו ספרים אלה חידושים רבים" (ד"ר גדעון טיקוצקי).נורית גוֹברין היא פרופסור (אֶמֶריטָה) בחוג לספרות באוניברסיטת תל־אביב ומן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית בדורות האחרונים. פרסמה עשרים ספרי מחקר וערכה חמישה עשר. בין הפרסים והעיטורים שהוענקו לה: פרס ביאליק (תשנ"ח, 1998), פרס ישראל אפרת (תשס"ב, 2002) ויקירת העיר תל־אביב־יפו (תש"ע, 2010). ביבליוגרפיה של כתביה פורסמה בספר היובל לכבודה: ממרכזים למרכז – ספר נורית גוֹברין (תשס"ה, 2005) בעריכת פרופ' אבנר הולצמן.