לא התכוונתי להכאיב

"לאחר לבטים מרובים החלטתי להעביר אליך את דפי היומן שכתבתי בימים שכולנו התערבלנו במערבולת חיים סוערת. לא התכוונתי להכאיב, רציתי להושיט יד ולמשות אתכם, את כולכם. להציל."כך כותבת סבתא רות לנכדה האהוב יהלי, ביומן שאותו הוא מקבל מידי סבו במלאת שלושים לפטירתה."לא התכוונתי להכאיב" הוא סיפור בשני קולות – קולה של רות המתעדת את ימי ילדותו של נכדה וקולו של יהלי, שעם קריאת היומן עולמו מיטלטל בעקבות החשיפה, שנים אחרי. הקולות מתמזגים ומשתרגים אלה באלה ומובילים את הקורא בין תקופות חיים שונות, כששתי נקודות המבט משלימות זו את זו.בלשון רגישה מתוארת בספר מערכת היחסים הייחודית הנרקמת בין סבתא לנכד, כמו כן נפתח חלון הצצה לחיי משפחה הנדרשת להתמודד עם ילד שונה שחווה קשיי הסתגלות, שאינו עונה בדיוק על ציפיותיהם של בני משפחתו ועל דרישות מערכות החינוך."לא התכוונתי להכאיב" הוא סיפורה של משפחה אחת, שמן הסתם יעורר הזדהות אצל משפחות רבות בארץ החוות חוויות מעין אלו. בנוסף מעניק הספר ניצוץ של תקווה המפעפעת ועולה מתוך הכאב."לא התכוונתי להכאיב" הוא סיפור על הקרבה ונטישה, סיפור על התבגרות והשלמה, ובעיקר על אהבה ללא גבולות.המחברת חיה שפר עבדה במשך שלושים וחמש שנה כמחנכת בבית ספר יסודי, כמנהלת בית ספר וכמפקחת, והיא מכירה היטב את סוגיית שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוכיות ואת השלכותיה על המערכת המשפחתית.לעולם ירדפו אותה מבטי התסכול, רגשות האשם ותחושת האין אונים של תלמידים כדוגמת גיבור ספרה, הנאבקים על כבודם.לעולם לא תשכח חיוך מלא סיפוק, חזה מתרחב וקריאת "יש" מתפרצת."לא התכוונתי להכאיב" הוא ספר הביכורים של חיה שפר, נשואה, אם לארבעה וסבתא לחמישה-עשר נכדים, מתגוררת בכוכב יאיר.