אני לא מבין את הגדולים

(מזל חורי), אם לשניים.מטפלת זוגית ומשפחתית .M.S.W, בעלת התמחות בגישות טיפוליות מגוונות.מלי נמנית עם פצועי ״אסון מעלות״. היא נפצעה קשה, שוקמה ויצאה לסגור מעגלים.במשך שלושים שנה עבדה בבית החולים איכילוב כעובדת סוציאלית, המלווה מטופלים ובני משפחתם בהתמודדות עם מצבי משבר.העניקה כלים לצוותים רפואיים כדי להתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים בעקבות מחלה.עם פרישתה לגמלאות ובצל הקורונה, החלה לכתוב ספרי ילדים(“אגם מטיילת בעולם השמות” ו”אני לא מבין את הגדולים”).לאחרונה הוציאה חוברת שירים למבוגרים, העוסקת בעולמות תוכן מתוך עבודתה בבית החולים.בספרים בחרה לגעת בנושאים המעסיקים ילדים ולאפשר שיח רגשי קרוב, פתוח ומאפשר.“אני לא מבין את הגדולים” חושף כמה קונפליקטים בחיי ילדים, בין נורמטיביות להתבוננות אחרת, בין תלות לעצמאות, בין בדידות לשותפות, בין אחווה להיפרדות, בין קואליציה לאינדיבידואליות, תהייה וחיפוש תשובות בקרב דמויות שונות במשפחה, חיפוש אחר היגיון ישר, חיפוש תשובות בקבוצת השווים והאופן שבו אפשר ליצור גשרים למרות צרכים שונים בתוך המשפחה.מיטל מתגוררת בסאן דייגו בארבע שנים האחרונות, בוגרת טכניון להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, נשואה ואם לארבעה ילדים.היה לי עונג צרוף לעבוד עם מיטל רגב שאותרה מתוך 70 מאיירים. העבודה היתה מרגשת, זורמת, מותאמת, בהקשבה מלאה במענה מדויק בין הפנטזיה ככותבת להמחשה ולמימוש.מיטל היטיבה בכישרונה הרב לצייר את ששת נכדיי ושני ילדיי ולשלב אותם בתוך הסיפורים ברגישות, בעידון ובדיוק של הבעה ומהות.העבודה עימה הייתה לי לעונג רב.