מי יבין איך לגשת אל הלב שלי?

רגיש ועדין הוא ליבי,נשבר לא פעם ולא פעמיים.הוא שונה משאר הלבבות,יש לו פעימות והפרעות.ובקצב שלו -עליות וירידות לא מסודרות".מתוך השיר ספר שירה הראשון של המשוררת מוסיף למדף השירה הישראלית הצעירה קול רענן המתייחד בישירותו, בכנותו ובהומור העצמי שלו. קול שמסוגל עדיין להביע שמחה אמיתית, אך אינו משתתק גם בתחנות היותר קשות של החיים.המילה כאב, כאב הלב, מופיעה רבות בכתיבה, אך למרות זאת שומרת על מידה של אופטימיות, מקרבת אותנו אל הזולת ומאפשרת לנו לסלוח לעצמנו ולאחרים. כך אנחנו נרפאים.הוא ספר שירים מרגש המבטא את התמודדותה של עם אתגרים קשים בחייה: אובדן הבעל יעקב ז"ל בטרם עת ומחלת הסרטן ומשברים נוספים בחייה. הספר נפתח בהתייחסות לשם: מרגלית ולמשמעויותיו השונות, ולהצגה תמציתית של סיפור חייה של מרגלית - ילדות מאושרת במושב ינון שם נולדה בשנת 1959, מסלול נורמטיבי של נערה ובחורה בישראל, והמשברים שאיתם התמודדה כאישה בוגרת.הספר נפתח בהתייחסות לשם: מרגלית ולמשמעויותיו השונות, ולהצגה תמציתית של סיפור חייה של מרגלית - ילדות מאושרת במושב ינון שם נולדה בשנת 1959, מסלול נורמטיבי של נערה ובחורה בישראל, והמשברים שאיתם התמודדה כאישה בוגרת.עיקרו של הספר הם השירים של מרגלית, שהיו לה לנחמה ולריפוי. השיר שהזדהיתי איתו ביותר בקובץ, הוא השיר המרגש. השיר מבטא את הקשר גוף-נפש ואת שברון הלב הפיזי כתוצאה משברון הלב הנפשי-רגשי. "הבינו אותי, אל תכבידו עליי! / רגיש ועדין הוא ליבי, / נשבר לא פעם ולא פעמיים. / הוא שונה משאר הלבבות, / יש לו פעימות והפרעות. / ובקצב שלו / עליות וירידות לא מסודרות". החלק החשוב ביותר בשיר הוא הבית האחרון, שבו מובע מסר חשוב על ציפייה מהסביבה:"אל תייעצו, אל תשפטו, / אל תמתחו ביקורת. / רק תקשיבו, / עיזרו לי להרפות ולשחרר /את המכאוב שבי / רק כך תדעו כיצד לגשת ללב שלי".שפת הכתיבה יפה, ריאליסטית, מרגשת ונוגעת ללב – אני מאוד אהבתי!הכתיבה היוותה עבור מרגלית ריפוי נפשי וגופני, והובילה אותה אל זוגיות פרק ב' עם אבי, והספר יכול לחזק כל אדם המצוי במצוקה או בתחושת תקיעות בחייו.אני ממליץ בחום על הספר החשוב הזה לכל מי שמעוניין להכיר את הכתיבה כדרך לריפוי עצמי, ובעיקר לכל מי שמצוי בנקודת משבר בחייו.