תחנות ביניים : אגדת אמת על הפועל הרומסיני והחזירדוב הרוסי

כמו רוב בני דורו, גם טל שני שורף ימים ולילות (ובעיקר לילות) באבטחת שדה תעופה מדברי בגבול מצרים, כדי להרוויח את טיולו הגדול, לאחר שלוש שנות לבנון. רק שבניגוד לבני גילו, יעדיו אינם דרום־אמריקה־המזרח־הרחוק. הוא עורג אל נופיה הקפואים־מושלגים של ילדותו ונעוריו המוקדמים, כשעוד היה טוליק שניידרמן. הטיול הגדול מתממש, אבל כדרכם של כל המימושים, בדרך הכי לא צפויה. המפגש עם עברו, שכה כמה אליו, הופך לסיוט, מסבך אותו בפרשה ביטחונית לא מפוענחת, שותפות לפשע ואהבה בלתי אפשרית וחסרת סיכוי.עלילת הספר שמתחילה בנוף המוכר של הנגב לוקחת את הקורא אלפי קילומטרים צפונה אל החורף הכאוטי של שנות התשעים בעיר הולדתו של טל, על רקע האימפריה הסובייטית המתפוררת. נופי הילדות המוכרים הופכים לזרים, המפגש עם הבית (עם ביתו ממש!) טומן בחובו הלם, סכנה ואיום ממשי על חייו. סופה של הפרשה מלמדת את טל־טוליק, שמה שנראה לנו כסוף, יכול להסתבר דווקא כהתחלה...בממשיך הסופר בוריס זיידמן לעסוק בתמות המסע וההגירה, אך הפעם מצדן המהופך, המקורי והמפתיע. ארבע דמויות מרתקות, מנוגדות בתכלית האחת לשנייה, מתנגשות בצומת דרכים הרסני של חייהן. הן כופות על הגיבור "שיבה אל המולדת" ומובילות אותו אל טלטלה שנייה, עוצמתית לא-פחות-אם-לא-יותר מחוויית ההגירה של נעוריו. היא גובה ממנו מחיר נפשי ומנטלי כבד, עד כי נדמה שהלשון, שזיידמן ממשיך ומלהטט בה גם כאן בפיכחון ובסחף, היא הבית היחיד שנותר לטל שני — בתוך המרחב המשתנה ללא הרף אל מול עיניו.בוריס זיידמן, סופר, מתרגם, מרצה בסמינר הקיבוצים, מחנך ומורה למדעי הרוח בתיכון עירוני ד' בתל אביב. ספרו הקודם "המינגווי וגשם הציפורים המתות" (עם עובד) היה בין חמשת הזוכים בפרס ספיר ותורגם לחמש שפות. בין ספריו: "שפה שסועה" ו"מרק עורב". תירגם את "בת הקפיטן" של א.ס. פושקין מרוסית לעברית (מודן). כיום עוסק בכתיבה, תרגום, הוראה אקדמית וחינוך על־יסודי.