היונה הצחורה של קורדובה

מומחה לאמנות, זייפן מעולה בעל נפש של יוצר; חובב הרפתקאות, מעין רובין הוד מודרני, איש אשכולות ואוהב יופי – במיוחד בהתגלמותו הנשית. זכאר מירונוביץ' קורדובין נקרא על שם סבו ודומה לו כמו שתי טיפות מים. ממנו הוא ירש את שערו השחור, את אופיו ממוקד המטרה, את כישרונו הרב ואת שכלו החד. בין הרצאות, נסיעות עבודה (חוקיות וחוקיות פחות), פגישות אהבים ושעות של התייחדות עם יצירותיו המתהוות, מתכנן קורדובין את נקמתו על מה שעשו לחברו הטוב לפני שנים. במסעו מישראל לספרד, לאיטליה ולוותיקן הוא רוקם את התגמול על מה שעוללו לאנדרוּשה.בקווי מתאר עדינים ובשפה עשירה מצטיירות מתוך זיכרונותיו של קורדובין תמונות ילדותו בוויניצה שבאוקראינה על כל טיפוסיהן: אימו ה"שרלילה" (תכונה שעוברת במשפחה), דוד סיוֹמה המסור, דודה לידה המשוגעת – וגם דודה ז'וּקה מלנינגרד, שעושה ערבסק בכל בוקר. ואנדרוּשה חברו הטוב שמחכה לו. נראה שהרגע שזכאר המתין לו כל השנים הולך וקרב. האם יוכל לנוח סוף־סוף? הוא סיפור על חברות, נאמנות וגורל. מובילה אותנו דרך רחובותיהן וקהילותיהן של ערים רבות ומשרטטת את תמונת חייו של אדם, על כל גווניו ומשחקי האור והצל שבנפשו. הצלילה לתוך מוחו של קורדובין וההתבוננות בעולם דרך עיניו החדות היא תענוג צרוף המבטיח קריאה בנשימה עצורה.