יש לך בשביל מה

גרוש עצמאי שפשט את הרגל, קריין פרסומות שעובד מהבית ואורז קניות שנבחר לעמוד במרכזו של סרט דוקומנטרי – אלה הם שלושת הגיבורים בספר מאת . מצד אחד כל אחד מהם נסחף בזרם החיים בדרך שנדמית קהת חושים וחסרת כל שליטה, מן הצד האחר המבט של שלושתם מפוכח עד כאב, מודע לכל מהלך, מחווה ומילה. קו העלילה הראשי הוא רק מסגרת דקה המשמשת כר פורה לפרימה עד כדי אבסורד של טקסי ההתנהגות המקובלים ולבחינה של חיינו. עצם קיומו של דו שיח בין שניים, אפילו הוא נדמה כקלישאה ועל כן יש לעוות ולפרק אותו על מנת להפיק ממנו אי אלו ניצוצות של אמת. מבטו המודע של אודי שרבני נראה כפיכחון נוקשה ואכזרי, אולם למעשה הוא חושף גרעין אנושי של תשוקות חבויות ופחדים ועל כן הוא נוגע ללב ומלא רוך. "העולם מתחלק לשני חלקים: לאלה שאומרים שהעולם מתחלק לשני חלקים, ולאלה שלא. זה מה שאני יודע עליו באופן ודאי. מלבד זה, אני לא יודע דבר על העולם. מדי יום הוא מנצח. באשר אלי, במישור האישי, אני כן יודע שאגנוב ניירות טואלט ממקומות ציבוריים כשאזדקן. זה דבר אחד. דבר שני: מהיום שנולדתי אני בלחץ מהרגע שבו אפגוש מישהו שאצטרך להסביר לו למה לא הזמנתי אותו לחתונה שלי. בין שני המצבים האלה, סוף ולידה, אני נע ברחובות המוח שלי. ויש, ברוך השם, הרבה רחובות."זהו ספרו השני של אודי שרבני, יליד 1976. ספרו הראשון (מודן, 2011) זכה לשבחי הביקורת. בשנת 2009 זכה שרבני במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ.