סיון עולה לכתה א'

קוֹרְאִים לִי סִיוָן, וַאֲנִי מַמָּשׁ כְּבָר יַלְדָּה גְּדוֹלָה. בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֲנִי עוֹלָה לְכִתָּה א'. אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלִּי מַמָּשׁ שְׂמֵחִים וּ מִתְרַגְּשִׁים, אֲבָל אֲנִי עֲצוּבָה לְהִפָּרֵד מֵהַגַּנֶּנֶת וְהַיְּלָדִים, וְיֵשׁ לִי גַּם חֲשָׁשׁוֹת וּפְחָדִים: "שֶׁלֹּא אֵדַע לִקְרֹא וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ לִי חֲבֵרִים. וְאוּלַי, הַמּוֹרָה תִהְיֶה צַעֲקָנִית אוֹ שֶׁאוּלַי... נֶחְמָדָה וְחַיְכָנִית?" אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַזּוֹ שֶׁל פְּחָדִים אוֹ שֶׁל דְּבָרִים מְשַׂמְּחִים? תּוּכְלוּ לְצַיֵּר אֶת רִגְשׁוֹתֵיכֶם בְּתוֹךְ הַסֵּפֶר, בָּעַמּוּדִים הָרֵיקִים. בָּהַתְחָלָה לֹא יָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַהַרְגָּשָׁה וְכָל יוֹם לִפְנֵי הַשֵּׁנָה הִתְפַּלַּלְתִּי לָאֱלֹהִים: "תַעֲשֶׂה בְּבַקָּשָׁה שֶׁאֶשָּׁאֵר קְטַנָּה." חַשְׁתִּי מַמָּשׁ בּוֹדְדָהּ עַד שֶׁשִּׁתַּפְתִּי אֶת הַהוֹרִים וְהֵם אָמְרוּ לִי שֶהֵם מְבִינִים. אֵיךְ הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפְּחָדִים, וְאֵיךְ הִתְכּוֹנַנְתִּי לִקְרַאת כִּתָּה א'? קִרְאוּ אֶת הַסִּפּוּר וּתְגַלּוּ.