שרודר

התשובה היא לא. או, לא ממש. חוץ מזה, המילה "חטיפה" לגמרי לא נכונה. זה היה יותר משהו כמו הרפתקה ששנינו יצאנו אליה ברמות שונות של אי-ידיעה והכחשה. בעיצומו של מאבק משמורת סוער נוסע אריק שרודר עם בתו בת השש, מדו, ליום כיף באגם ג'ורג'. אולם בערבו של אותו היום הם לא שבים הביתה, וגם לא ביום שלמחרת. חודשים ארוכים של בדידות, אובדן שליטה ופלרטוט מתמיד עם התשוקה לברוח נדחסים למסע בריחה ספונטני לאורך הכפרים והעיירות של ניו אינגלנד, בין צימרים עלובים ודיינרים מחוספסים. זהו הניסיון האחרון והנואש של שרודר להציל את אבהותו ואת אהבתו הבוערת והעדינה לבתו – שני עיקרים שאך חודשים ספורים קודם לכן נדמו לו יציבים ומובנים מעליהם. עתה הוא נמלט מן הרשויות, מאביו של אשתו בנפרד, ומהאמת – אשר מיום ליום נעשית קשה יותר להסתרה אל מול שאלותיה הנוקבות של בתו. ובעיקר: הוא בורח משקר אחד, כמעט נאיבי, ששיקר מטעמי נוחות כשהיה בן ארבע עשרה, ואשר במהלך השנים שחלפו מאז העמיק את אחיזתו בחייו ועתה הוא מאיים להחריב את כל מה שבנה בעמל כפיו. הוא רומן סוחף הנע לסירוגין בין ייסורי אהבה לאושר עילאי ומעורר מחשבות עמוקות על הורות, על העבר ועל הזהויות הרבות שאנו מאמצים לאורך חיינו – אלה שעמן אנו נולדים ואלה שאנו בונים לעצמנו. זהו הרומן השלישי של , אחת הסופרות הצעירות המוכשרות הכותבות כיום בארה"ב.