מעשה זיכרון : חברה, אדם ואלוהים לאחר אושוויץ

ההיסטוריוגרפיה של השואה תופסת מקום מרכזי בשני העשורים האחרונים, אך מעטים הספרים אשר עוסקים בשאלות עומק הנוגעות לטיב השואה ולעיצוב הזיכרון – כאן טמונה תרומתו הייחודית של הספר הנוכחי. הספר "מעשה זיכרון" מהווה הרהור על השואה כפשע נגד האנושות: אין בו רק ניתוח של מה שקדם לשואה, כגון האנטישמיות הנוצרית והגזענית, אלא הוא גם ובעיקר מכיל מסקנות לקראת העתיד. המחבר דן בקשת רחבה של נקודות מבט פילוסופיות ותיאולוגיות, ומציע עיצוב יצירתי ופורה של הזיכרון האינדיווידואלי והקולקטיבי.תוך כדי התמודדות עם כתבי חנה ארנדט, פרימו לוי, חורחה סמפרון, אלן פינקלקראוט, האנס יונס, דניאל גולדהגן ואחרים, מעלה אפרים מאיר לדיון את השאלות העקרוניות ביותר שעומדות על סדר היום הנוכחי בחקר השואה: האם השואה הנה אירוע סינגולרי, ובאיזה מובן ניתן להשוות אותה עם אירועים טראומטיים אחרים? איזו פרשנות יש לתת לשואה: אתנוצנטרית או אוניברסלית? האם השואה הייתה יכולה להתרחש אך ורק בגרמניה? אילו אנשים ביצעו את השואה? מדוע יהודים היו המטרה? האם קיים קשר בין האל ובין השואה? איך נראית הדת לאחר אושוויץ?אפרים מאיר מציע הסתכלות חדשה על החברה, האדם והאל לאחר השואה. מעבר לטקסים ולזיכרון משפחתי הוא חפץ בזיכרון אקטיבי, ב"מעשה זיכרון" אשר בו הבניה והשימור של חברה דמוקרטית ופלורליסטית מהווים את המרכיב העיקרי.פרופ' אפרים מאיר מלמד פילוסופיה יהודית בת-זמננו באוניברסיטת בר-אילן. מאיר הוא מחברם של הספרים: "פילוסופים קיומיים יהודים ברב-שיח" (2004);Letters of Love: Franz Rosenzweig's Spiritual Biography and Oeuvre in Light of the Gritli Letters (2006). מחקריו ממוקדים בפילוסופיה יהודית דיאלוגית. אפרים מאיר הגיע עם משפחתו מבלגיה בשנת 1983 והוא מתגורר כיום בירושלים.