איש משפחה

עמוק בליבה של ישראל המודרנית, הנאורה, טבועה תיבה עתיקה, זכר לעברה. תיבה זו מזכירה שפעם התהלכו על אדמה זו גברים לבושים בשרוואלים, ראשיהם עטורים בכאפיות. פעם רקמו נשים את שמלותיהן ועל ראשיהן בד לבן שכיסה את שיערן. פעם הסתובבו גמלים על החול החם בנגב וילדים רעו צאן. האמנם רק פעם? ומה היום? פעם התקיים מנהג מילת הנשים בחברה הבדווית. פעם... והיום?המפגש בין דרור, בהווה איש היי-טק מצליח, בעבר נער מטופח מיישוב אמיד, לבין טאלב, הבדווי מהפזורה, שבאקראי חשף אותו למנהג מילת הנשים, הוריד אסונות כבדים אחר כך על נשים תמימות ובנות משפחה אוהבות. דרור, ששלט בחוכמה בכל, לא יכול היה למחוק מזיכרונו את מראה מילת ילדה בדווית קטנה, אי-אז, בשנות השמונים של המאה העשרים, שוקרייה.שנים רבות לאחר מכן, בימינו אנו, תתגלה סטייתו של דרור במלוא חומרתה. אך למזלו, חבריו ואוהביו שמו להם למטרה להגן עליו למרות פשעיו. היחידות שלא הסכימו להניח לו, היו עורכת הדין שולמית בר-נוי ושאר המתנדבות מהעמותה שהקימה להגנת אותן נפגעות תקיפה מינית.לעמותה מצטרפת ענת, סטודנטית בת עשרים ושמונה, שבעיצומו של המאבק להביא את דרור לדין, מתאהבת בחברו הטוב ביותר. "" הוא ספרה השלישי של , שמטרתו לעורר מחשבה על אותם גיבורים שאוהבים להעריץ, שלפעמים, גם אם יש להם הפרעת אישיות כלשהי, רק בגלל שהם מפנים אותה כלפי החלשים מהם, אין רואים אותה. לכן גם לא מאמינים שהגיבור – גיבור רק על חלשות.